שיטה לכתיבה יעילה

 

"גאווה, זה לשבת ולכתוב, לפני שעמדתם לחיות".

הנרי דיוויד תורו'

 

• תהליך הכתיבה - 6 השלבים שיש לעבור, ניתן להתחיל בכל אחד מהם, ולבסוף לבצע שכתוב.

 

• שלב המטרה - להגדיר מדוע, מה אנו רוצים להשיג.

 

• שלב הקורא - להגדיר למי אנו כותבים, מי קורא את מה שכתבנו, גישתו, מה הוא שואל את עצמו? מה אנו עונים.

 

• שלב המחקר - נזרוק בכתב כל רעיון של כל אדם, ללא שום ביקורת. גם אם נשמע טפשי גם אם קצת מטורף ונעשה סיעור מוחות עם חבר למשרד - (מחקר, רעיונות, פסקי דין).

 

• שלב סיעור המוחות - לאחר ההתייעצות נארגן את הרשימות של הדברים שחייבים להופיע. נתחיל מהטיעון המשכנע ביותר ועד הכי פחות אפשר גם לפי סדר כרונולוגי כאשר אנו עוקבים אחר האירועים ונשים לב שהכנסנו כל נקודה חשובה.

 

• שלב הטיוטה - תהליך הכתיבה של טיוטה משפטית, דומה לעבודתו של הפסל! נשב מול חימר, נזהה חלק כלשהו, יד או רגל ונתחיל למשוך משם עד שנצליח לחלץ את הדמות כולה.

 

• שלב השכתוב - החלק האחרון. נחתוך מילים מיותרות. נבדוק שיש קשר בין המשפטים, שהכתוב זורם בבירור, מנקודת המבט של הקורא ונבדוק שהמטרה הושגה במלואה.

 

ניתוח השיטה:

מדוע לכתוב כך? כשאנו קוראים אנו מתחילים בהתחלה ומסיימים בסוף 

כשאנחנו כותבים אנחנו מתחילים באמצע ונאבקים למצוא את דרכינו לסוף.

 

ניתן להתחיל בכל מקום, אפשר מהטיוטה, אפשר להתחיל במחקר, אפשר להתחיל מניתוח הקורא, אפשר להתחיל מהמטרה, רק בשכתוב אין להתחיל.

 

"כשאני כותבת אני כותבת קודם כל, את הסוף"…

ויקי קארפ, סופרת.

 

המטרה - מה אנו מעוניינים להשיג: כשאנו כותבים לשופט כדי להשיב לקוח לתפקידו הקודם, נכתוב בדרך אחת. כשאנו מעוניינים לקבל כסף, נכתוב בדרך אחרת. כשאני כותב לאיש באבל, המטרה לנחם. כשאני רוצה להתקבל לעבודה יש מטרה רחוקה, להתקבל לעבודה. המטרה המידית לשמה אנו כותבים היא להיות מוזמן לראיון, כתיבת קורות החיים, תשרת את המטרה המידית בלבד.

 

נחשוב היטב מה המטרה קצרת הטווח ומה ארוכת הטווח. המטרה שלי בקורות חיים היא לבלוט, לגרום להזמנה.

פעמים רבות המטרה לא ברורה לחלוטין חשוב לנסח את המטרה=לכתוב את הסוף. אם המטרה אינה ברורה מספיק וקל להחמיצה, רצוי לבצע מחקר נוסף.

 

עליסה:"באיזו דרך כדאי לי לצעוד", החתול:"תלוי, לאן את רוצה להגיע?"  

עליסה:"לא אכפת לי", החתול:"אז לא משנה איזה דרך תבחרי...".

שיחה בין עליסה לחתול המרחף בארץ הפלאות.  

 

הקורא - להבין את הקורא: הוא עו"ד, הוא שופט, הוא לקוח. במקרה של עורך דין שכותב לרוב זה עו"ד אחר או שופט. מה השופט רוצה לדעת? איך נעזור לו להגיע למטרה שלנו. עלינו לספק נתונים שיטו את השופט לטובתינו. נתחשב בסגנונו והשקפותיו. 

 

איפה המכשולים: נשקול אילו שאלות עלולות לצוץ בעקבות מה שכתבנו ונכלול תשובות לשאלות אלה. לפעמים במהלך הכתיבה אנו שוכחים למי ומדוע אנו כותבים.

 

אם נלמד פסקי דין של השופט שאליו אנו כותבים, נוכל ללמוד רבות, על הדרך הסגנונית שלו ונוכל להתאימה. אם הוא מעדיף משפטים ארוכים, מלאים בפרטים ותיאורים, כך נכתוב. מה גישתו לנדון, מהי השקפת עולמו. דוגמא בפסק דין בנושא אונס - השופט קדמי כתב סיפור על הדרך בה אשה פיתתה גבר עד שיום אחד "לא עמד לו כוחו להתגבר על ייצרו". מולו השופט ברק התייחס רק לאונס עצמו. מבלי לחשוף את עולמו הפנימי ודעותיו. השופט האחד הביע הזדהות עם המצב של האנס והשופט השני עם הנאנסת. מהקריאה ניתן להבין מה השקפת עולמו של כל אחד מהם.   

 

מחקר- תוכן/סיעור מוחות: לחקור, ולזרוק כל מה שעולה. לאתר מידע - להעלות נקודות חשובות.

ככל שיש יותר רעיונות, יותר טוב! בשלב המחקר עדיפה הכמות על האיכות. חובה לכבות את כפתורי הביקורת הפנימית. לא לבקר, לא לקצר, לא לשפוט, לרשום כל רעיון מוזר, דווקא רעיון מוטרף (ממבט ראשון) מוביל אותנו לפעמים לנקודה חשובה. נקודות חשובות נוספות צצות לאחר תהליך סיעור המוחות עם חברים לעבודה. ניתן לדמיון לעבוד. נשלב רעיונות שונים כדי לייצר מהם רעיונות נוספים, עוד שיטה היא להחסיר מרעיון קיים חלק ובכך לשנותו.  

 

"תמצא את התוכן והמילים יגיעו".

קאטו (פילוסוף יווני).

 

סיעור המוחות - נארגן את הרשימות: כדאי לפתוח מהנימוק המשכנע ביותר עד לפחות משכנע. אם אנו מעוניינים להציג סיבות בעד ונגד צריך לרכז את נימוקי הבעד ולרכז את נימוקי הנגד.

 

"כתיבה היא עניין מאוד פשוט, כל שצריך לעשות הוא לשבת מול דף, ולדמם".

ארנסט המינגווי

 

​לכתוב טיוטה - בין עורכי הדין יש המעדיפים להתחיל מהטיוטה. זה מקטין את החרדה וגורם לתחושה שיש מה להגיש במקרה שלא יהיה זמן לשפר. אפשר להתחיל בשלב הארגון מתוך הטיוטה תוך שינוי סדר הכתיבה. יש עו"ד שהרעיונות זורמים מאליהם במהלך שלב הטיוטה. אם נבחר להתחיל בטיוטה, נצטרך לקחת בחשבון, תיקונים רבים ואפילו כתיבה מחדש.  חשוב לוודא שכל הנקודות שרשמנו משלב המחקר מופיעות בטיוטה.

 

"הרגע הכי מפחיד הוא תמיד רגע אחד לפני שאתה מתחיל לכתוב".

סטפן קינג

 

​השכתוב - ניתן לכמה שיותר אנשים לקרוא ונבדוק האם השגנו את מטרתינו. לאחר המשוב נבחן מה יש לשפר הן מבחינת התוכן והן מבחינת הצורה. לפני כל כתיבה מחדש, כדאי לקחת הפסקה לפני שנכתוב שוב.

 

• דגשים לשכתוב:

נבדוק שאין שגיאות כתיב.

כל מילה שניתן להוריד, נחתוך.

כל משפט שניתן לקצר, נקצר.

כל משפט שניתן לפשט, נפשט.

נוותר על ז'רגון ועל סלנג.

נוסיף כותרות.

נכתוב, קטעי קישור בין נושא לנושא.

נסביר מדוע עוברים נושא ולמה הוא חשוב להבנת המטרה.

  

 

"הטיוטה הראשונה של כל דבר היא תמיד וללא יוצא מהכלל, זבל".

 ארנסט המינגווי

 

• עורכי דין כותבים כדי לשכנע.

• נבדוק, אם כל משפט מחובר למשפט שלפניו בצורה זורמת וברורה.

 

• מבחן העיתון, משפטים קצרים, פסקאות ברורות. נשאף ל 6 עד 9 מילים למשפט. אם אי אפשר אז לא יותר מ- 15 מילים ולעולם לא יותר מ- 18 מילים.  

• משפטים שהפועל מגיע בתחילת המשפט משכנעים יותר.

• נשתמש במילים קצרות ופשוטות. משפט שוטף נשמע טוב כשמקריאים אותו גם בקול.

 

• אין יותר מ 15 אחוז מילים עם 3 הברות ומעלה.

• נכתוב בצורה פעילה ובגוף ראשון, זה הרבה יותר מרשים (כמו חלקים רבים בתנ"ך) גם שימוש בשמות הדמויות מוסיף.

• נכתוב את כל המסמך בפסקה, את הפסקה במשפט ואת המשפט במילה.

 

"עשה הכל הכי פשוט שאפשר אבל לא יותר מכך".

אלברט איינשטיין.

 

• מטאפורה משכנעת - כדי להבין נרטיב רצוי להשתמש במטאפורה.

• אנלוגיה - השוואה בין דבר אחד לאחר, חזקה כמעט כמו מטאפורה. אנלוגיה משעשעת עוזרת לקלוט רעיון.  

• ניתן את הלמה, נספק את המדוע, יותר חשוב מהאיך.

• נחלק רעיון מורכב לשלושה חלקים, נסביר כל אחד ולקינוח נסכם את כל השלושה יחד.

• נספר סיפור (עדיף אישי, שהמסקנה של הסיפור תומכת ברעיון של הנרטיב). לומר "המלך מת ואז המלכה מתה". זה לא סיפור. "לומר המלך מת ואז המלכה מתה, מצער". זה סיפור כי סיפור זקוק לסיבה הרגשית שהובילה להתרחשות הפעולה.

• נשתמש באמירות חיוביות, נחתוך את המילה "לא" אין בה צורך כדי לשכנע. כל משפט ניתן לכתוב מהכיוון המעשי החיובי במקום מהשלילי הסביל. השפה החיובית מסיבות אבולוציוניות משכנעת יותר. אמירה חיובית היא מתארת מצב מסויים  ולכן משכנעת.

 

דוגמא: "השופט קבע כי לא נפל כל פגם בהליך". רצוי לומר ולכתוב "ההליך היה תקין".

גם בזמן חקירה בבית הדין - עוד יותר גרוע לחזור על אמירה גרועה.  

אם הצד השני אומר ההליך היה פגום. רצוי שלא לומר בדומה למה שהוא אמר - אתה אומר שההליך היה פגום, ההליך לא היה פגום. מה שיזכור השופט, זה שההליך היה פגום.  

לכן כדאי לומר: הועלו ספיקות בקשר לתקינותו של ההליך והתברר כי ההליך היה מדוייק, החומר נבדק, נחקר ונמצא תקין.

 

דוגמא מדוע לבדוק את הכתוב:

"אני, אהיה פנוי למילואים, מיוני ה- 26 השנה". רק שהתכוונת לכתוב

"אני, לא אהיה פנוי למילואים, מיוני ה- 26 השנה" או התכוונת לכתוב

"אני, אהיה פנוי למילואים, עד יוני ה- 26 השנה".

כלומר מילה אחת "לא" או אפילו אות חסרה "מ" או המילה "עד" משנה את כל המשפט.

לכן עלינו תמיד לקרוא שוב ולחשוב:

האם הושגה המטרה, האם הובן המסר, האם הנמען יבין והאם יש אפשרות להקל עליו.

 

"ההבדל בין המילה הנכונה לכמעט נכונה הוא כמו ההבדל בין מכת ברק לעקיצת גחלילית"

מארק טווין.

 

• אם נאמר או נכתוב "אני לא מסכים שתחשבו על פיל כחול ועכבר ורוד!! זה בדיוק התמונה שתעלה. לכן שכנוע הוא עניין של מיקוד. אנחנו רוצים לכוון את הזרקור לכך שהלקוח שלנו הוא טוב והגון ולכן נדבר על כך. חזרה על ההאשמות שנאמרות כלפיו תחזק אותן בעקיפין.  

 

• הצורה בה אנו שואלים שאלות משפיעה על התשובה: "כמה מהר נסע הנהג כשפגע" לעומת "כמה לאט נסע הנהג כשנגע" … מחקרים מצביעים על פער של מעל 20 קמ"ש עקב ניסוח השאלה. אם נשאל "כמה גבוה שחקן הכדורסל" לעומת "כמה נמוך שחקן הכדורסל" נייצר פער של מעל 15 ס"מ ונטה את התשובה כלפי מעלה או מטה.

• קבצן שכותב שלט מה יותר יעיל לדעתכם?

• אני רעב, תנו לי כסף, בבקשה

• אם ההורים שלך היו רעבים, כמוני?  

 

• אם אני שואל " כמה רחוקה הייתה הצומת?"

לעומת "כמה קרובה הייתה הצומת."

 

• רוצה תשובה חיובית איך עדיף לשאול: "האם ראית פנס שבור?"

או: "האם ראית את הפנס השבור?"

 

• תמיד שואלים שאלות קלות ראשונות, כלליות וכאלה שגורמות לאדם בחקירה להתרגל לענות ללא מחשבה. נבקש לחזור על מה שאמרו. בעיקר אם יש התנגדות, יש להודות על ההתנגדות ולנסח מחדש באותו כיוון.

• מתי אנו יותר משכנעים? כשאנו רגועים, וכאשר אנו מייצרים הזדהות.

• אנו יותר משכנעים כשאנו מציגים: עדויות, הוכחות, מחקרים ושומרים על כבודם של אנשים.

 

• יש להבדיק בין דעות לעובדות.

לדוגמא:

 

עובדה: שער הדולר ממשיך לרדת. פרשנות א: זה נפלא כי אני יבואן שקונה בדולר. ב.זה נורא אני מושקע בדולר.

 

עובדה:יורד גשם. פרשנות א. זה טוב אם אני חקלאי ב. זה רע אם אני בטיול ביום חופש.

 

עובדה: השעון צלצל ב 6 בבוקר. פרשנות א. זה נורא עם הלכתי לישון לפני שעה. ב. זה מצויין אם יש לי טיסה עוד מספר שעות.

 

"ההיסטוריה תזכור אותי לטובה, מפני שאני מתכוון לכתוב אותה".

וינסטון צ'רציל.

 

סמנו

 

• שלב המטרה.

• שלב המחקר.

• שלב הקורא - מה אני יודע עליו, על השקפותיו,  סגנון הכתיבה שלו.

• עריכת רשימות מה חייב להופיע בטיוטא.

• שלב סיעור המוחות עם חבר למשרד.

• כתיבת טיוטא

• הכנסת פסקי דין

• שכתוב - לכתוב הכל מחדש בצורה קצרה, פשוטה ונעימה לעין.

 

רעיונות בהשראת:

How to write anything by Laura Brown

Maximun Influence 2nd Edition by Kurt W. Mortensen

Smart Talk by Lisa B. Marshall

 

 

כתב: דניאל שמר, עו"ד