top of page

מנכ"ל פלא פון אומר שההסכם הקיבוצי קיצץ התייעלות - 

 
מדוחותיה הכספיים עולה (יום ה', 29.5.14) כי מצבת המנויים של פלאפון ירדה במהלך הרבעון בכ-11 אלף, לעומת 43 אלף מנויים שירדו נטו בסלקום ו-20 אלף נטו שירדו בפרטנר. מצבת המנויים של פלאפון נכון לסוף מרס 2014 עמדה על 2.631 מיליון מנויים, בהשוואה לכ-2.642 מיליון מנויים נכון ליום 31 בדצמבר 2013.

סך ההכנסות של החברה מקבוצת בזק הסתכם בכ-917 מיליון שקל, לעומת כ-964 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד, קיטון של כ-4.9%. 

ההכנסות משירותים ברבעון קטנו בכ-7.4% והסתכמו בכ-637 מיליון שקל, לעומת כ-688 מיליון שקל ברבעון הקודם וכ-714 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד, קיטון של כ-10.8%. 

הקיטון בהכנסות משירותים נבע בעיקרו משחיקת תעריפים, עקב התחרות המוגברת והעברת לקוחות קיימים לחבילות מוזלות, כחלק ממדיניות שימור הלקוחות, דבר שהביא לירידה בהכנסה הממוצעת למנוי (ARPU), זאת בנוסף לירידה בכמות המנויים.

ההכנסות מציוד קצה קטנו דווקא גדלו ב-12% לכ-280 מיליון שקל. הגידול בהכנסות ממכירת ציוד קצה מול הרבעון המקביל נבע בעיקר מעליה בכמות המכירות של מוצרי Data כגון טאבלטים, מחשבים ניידים ואביזרים.

הרווח הנקי ירד ב-29.4% ל-108 מיליון שקל, לעומת כ-153 מיליון שקל ברבעון הראשון אשתקד. 

גיל שרון, מנכ"ל פלאפון, אמר "ברבעון האחרון המשכנו להתמקד בשימור לקוחות גם במחיר של שחיקת הכנסות בטווח הקצר, לצורך שיפור התוצאות בטווח הארוך. אסטרטגיה זו הוכיחה את עצמה, וגם ברבעון הראשון של השנה ציינו את שיעור הנטישה הנמוך בענף מבין החברות הוותיקות. פלאפון אף ציינה את כמות הניודים נטו הטובה מבין החברות הוותיקות בפער משמעותי".

שרון ציין כי עלות ההסכם הקיבוצי באה לידי ביטוי לראשונה בתוצאות העסקיות של הרבעון, אשר קיזזה את ההתייעלות שבוצעה בדצמבר ובינואר, במסגרתה צמצמה החברה כ-300 משרות. עוד ציין שרון, כי החברה נערכת להשקת דור רביעי (LTE) בישראל, כאשר לאחרונה חתמה על הסכם עם אריקסון העולמית להקמת רשת הרדיו של החברה, הסכם אשר יאפשר לפלאפון להיות מוכנה להשקת הרשת בתוך 3 חודשים
 
 
 
 
 
 
11/04/2014, 15:53 סוף לשביתה ברותם אמפרט
 
סוף לשביתה ברותם; הטבות במיליוני שקלים לכל פורשבסך הכל תצמצם החברה 115 משרות
 

 

■ מנכ"ל כיל דשנים: "נחזק את רותם ונשקיע בה כ-2 מיליארד שקל בשנים הקרובות"שירות גלובס

 

סוף לסכסוך העבודה ברותם אמפרט של כיל אחרי חודש של שביתה: ההנהלה ונציגי העובדים הגיעו להסכמה על "מתווה עיני-ניסנקורן" של ראשי ההסתדרות, יצמצמו 115 תקנים ויעניקו הטבות לעובדים שיפרשו מרצון.

 

"כבר בתחילת הדרך הציעה כיל לעובדים מעל גיל 57 פרישה מוקדמת בתנאים יוצאים מן הכלל", מסרה היום (ו') החברה. "לאחר פגישה עם מזכ"ל ההסתדרות עופר עיני ויו"ר האגף לאיגוד מקצועי אבי ניסנקורן הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה את השם 'מתווה עיני/ניסנקורן', שכללה 115 משרות שתצומצמנה, תנאי פרישה שכוללים מענק חודשי קבוע של 21 אלף שקל בממוצע, מענקים ופיצויים אישיים בגובה של 880 אלף שקל, והמשך הפרשות מלאות לפנסיה".

 

בחודש שעבר פתחו העובדים בשביתה בשל מה שכינו "מהלכיה החד-צדדיים של הנהלת החברה והפרת סיכומים מצדה". ברותם אמפרט, שעוסקת בכריית פוספט במישור רותם, מועסקים כ-1,100 עובדים, ובמסגרת תוכנית התייעלות מקיפה שנעשית בחברה, פרשו לאחרונה משורותיה 103 עובדים.

תוכנית הפרישה מרצון סוכמה בשיתוף עם ההסתדרות, אך לטענת העובדים, הנהלת כיל לא מסתפקת בה, ופתחה בהליך לפיטוריהם של 24 עובדים נוספים.

 

מקורבים להנהלת החברה טענו בזמנו כי הסיבה למשבר ברותם אמפרט היא דרישת העובדים לקלוט כ-40 עובדים חדשים, במקום אלה שפרשו.

 

בהנהלה דחו את הדרישה בטענה שהיא סותרת את ההתייעלות. בעקבות המחלוקת, שבה ההנהלה לתוכניתה המקורית לפיטורי 127 עובדים, כך שבנוסף לאלה שפרשו יפוטרו 24 עובדים נוספים.כאמור, היום נודע כי הצדדים הסכימו על פרישה של 115 עובדים, קרי תריסר עובדים נוספים על אלה שכבר הסכימו לפרוש.

 

נסים אדר, מנכ"ל כיל דשנים, מסר כי "אנו נמצאים בפתחו של פרק חדש בחייה של חברת רותם אמפרט נגב. לאחר שהשלמנו פרק חיוני בתוכנית ההתייעלות של החברה, שיהווה את הבסיס לפעילות החברה במשך השנים הקרובות, אנו נכונים להמשיך ולחזק את רותם ולהשקיע בה כ-2 מיליארד שקל בשנים הקרובות לשם פיתוח טכנולוגי והרחבת הפעילות.

 

אולם גם ביום שמח זה של הסכם וחזרה לעבודה אנו יודעים שעתידה של רותם מוטל בספק.

מתן כרייה בשדה בריר תבטיח את פעילות החברה למשך 30 השנים הבאות ואילו שלילת הכרייה בשדה בריר תביא לקץ תעשיית הפוספט ולאובדן פרנסה של אלפי משפחות בנגב".

כיל נמצאת במחלוקת מול משרד הבריאות בראשות השרה יעל גרמן סביב הכרייה בשדה בריר שליד ערד, בשל החשש מנזקים סביבתיים ובריאותיים מהכרייה באזור.

 

למרות שביתה ארוכה ומיותרת העובדים וההנהלה נחושים לפעול ביחד בנחישות ובחריצות כדי להבטיח את המשך קיומה של רותם לעוד שנים רבות. על דבר אחד לא הסכמנו לוותר ולהתפשר וזה על כיבוד כללי המשחק והקוד האתי של החברה". 

30/3/14 הסתיים הסכסוך בדיסקונט:
רוב דרישות העובדים התקבלו בין היתר סוכם על תוספת שכר של 3.25% ובונוס של משכורת ושליש בממוצע
 

 

■ כמו כן הוחלט שלא לשנות את חוקת העבודה, ולהשאיר את תנאי הניוד הנוכחיים על כנם עד לדיונים על חוקת העבודה שתפקע ב-2016עירית אבישר

 

 

אחרי שנמשך שנה בקירוב ויום לפני שיו"ר ועד העובדים אמור לסיים את תפקידו, סכסוך העבודה בבנק דיסקונט מסתיים.

 

ועד העובדים, בראשות ריקי בכר, הגיע בסוף השבוע להסכמות עם ההנהלה, בראשות המנכ"לית החדשה לילך אשר טופילסקי, ובראשן הסכם השכר ל-2013.

מההסכם עולה שמרבית דרישות הוועד התקבלו. הסוגיה המרכזית בהסכם העבודה הייתה תוספת השכר.

בתחילת הדרך, בבנק אמרו כי הם מוכנים לתוספת שכר של 1%-1.5% - וגם היא רק לבעלי השכר הנמוך, של עד 18 אלף ש'. בסופו של דבר הוחלט כי העובדים יקבלו תוספת שכר של 3.25%, וכן תוספת רטרואקטיבית בגין השנים 2011-2012 של 0.25% ומקדמה של 1% על השכר בעבור 2014.

 

 

מדובר בדרישות דומות לאלו שהעלה הוועד, בהבדל שבתחילה הוועד דרש 3.75% בעבור 2013, אך יקבל בפועל חצי אחוז פחות.

 

הישג נוסף של הוועד מתייחס למקבלי תוספת השכר. בנק דיסקונט בולט בפערי השכר הגדולים שלו - ישנה שכבה לא מבוטלת של מקבלי שכר גבוה, לעומת שכבת ביניים עם שכר נמוך יחסית. מנכ"ל הבנק הקודם, ראובן שפיגל, רצה לטפל בפערים אלו, ולהוביל הסכם שכר דיפרנציאלי כמו שעשו בבנק הפועלים - תוספת שכר גבוהה יחסית לבעלי השכר הנמוך, ואפס תוספת לבעלי השכר הגבוה.

 

 

בתחילה קבע שפיגל רף של תוספת שכר רק לבעלי שכר של עד 18 אלף שקל, ובהמשך הגמיש את הרף ועלה עד לבעלי שכר של 36 אלף שקל, שהם 90% מעובדי הבנק.

 

אלא שהוועד לא הסכים לקביעת הגבול המתבססת על רמת שכר נוכחית, ובסופו של דבר הוחלט כי כלל העובדים יקבלו תוספת שכר של 0.5%-8%; גובה התוספת ייקבע על ידי המנהלים בבנק. נציין כי באופן רשמי, מנהלי הבנק קובעים את התוספת, והם יכולים להחליט להעניק תוספות נמוכות לבעלי השכר הגבוה. עם זאת, לדברי מקורות בבנק לוועד יש השפעה גם אם לא פורמלית בהיקף התוספות שמקבלים חלק מהעובדים, ועל כן בהחלט ייתכן מצב שבו עובדים בעלי שכר גבוה יקבלו תוספת שכר גבוהה יחסית.עוד נקבע בהסכם כי עובדי הבנק יקבלו בונוס בגין תוצאות 2013, שיעמדו על משכורת ושליש בממוצע, ויהיו גם כן דיפרנציאליות - כל עובד יקבל בין חצי משכורת ועד לשתי משכורות. ההסכם בין הצדדים התייחס לעוד שתי סוגיות: הראשונה היא שעון נוכחות, שעד היום היה ידני. בהסכם הוחלט שיוכנס שעון נוכחות דיגיטלי, ואולם הדבר יקרה רק בשנה הבאה. סוגיה נוספת קשורה לניוד עובדים.כחלק מההתייעלות בבנק, ההנהלה רצתה לבצע ניוד של עובדים בהתאם לצורכי הבנק, ואילו הוועד התנגד לכך: "איזה מין דבר זה שמישהו יבוא לעבודה בנתניה, ויגידו לו ללכת לנס ציונה או הביתה עם פיצויים?", אמר באחרונה בכר בכנס עובדים.בסופו של דבר הוחלט שלא לשנות את חוקת העבודה, ולהשאיר את תנאי הניוד הנוכחיים על כנם, עד לדיונים על חוקת העבודה שתפקע ב-2016.

 

 

עם זאת, לפי הערכות אשר טופילסקי מתכוונת לבצע ניוד של עובדים בכפוף לאפשרי לפי חוקת העבודה. עד עתה נוידו עובדים בהיקף מינורי ביותר.אשר טופילסקי מסרה היום (א'): "אני שמחה כי חתמנו על הסכם המכבד את כל הצדדים. תוספות השכר שתשולמנה תהיינה דיפרנציאליות ויביאו לידי ביטוי את הצורך לחזק את עובדי הסניפים, הנמצאים בקשר יומיומי עם לקוחותינו".ברקע סכסוך העבודה נוצרה מערכת יחסים מורכבת בין ריקי בכר להנהלה,

 

 

על רקע כוונתה שלא להאריך לו את חוזה ההעסקה שמסתיים מחר. בכר עתר לביה"ד לעבודה, והצדדים מחכים להכרעה, שנכון לכתיבת שורות אלה עדיין לא התקבלה, ואמורה להתקבל עד מחר.אשר טופילסקי הרוויחה זמן / פרשנות - עירית אבישרלפני שנה, במארס 2013, בתפקידה הקודם חתמה לילך אשר טופילסקי על הסכם שכר בבנק הפועלים, שכלל תוספת חד-פעמית של 6% לחמש שנים, וגם היא דיפרנציאלית לפי רמות השכר.

 

 

אשר טופילסקי יכולה רק לחלום לחתום על הסכם שכזה בבנק דיסקונט.הסכם השכר בדיסקונט אינו אידאלי בלשון המעטה בעבור הבנק והנהלתו, שרוצים לשפר את יחס היעילות החלש שלו. מצד שני, אפשר להסתכל גם על נקודת האור - כעת זה כבר נהפך כמעט רשמי, תוספת שכר של 5% בשנה כבר ירדה מהפרק. מצד שני, מתקבעת תוספת שכר שנתית של 3%-3.5% שהיא התוספת בדיסקונט בפועל בשלוש השנים האחרונות.לאשר טופליסקי לא הייתה הרבה ברירה - היא נכנסה לתפקידה רק לפני חודש, עם הרבה תוכניות ומשימות, אך הבינה שעד שלא תסיר מהפרק את

 

סכסוך העבודה, לא תוכל להתקדם ולהזיז דברים בבנק. בוועד הבינו זאת, וניצלו את המצב בכדי להקשיח עמדות, ולא להתפשר כמעט בשום סעיף מהותי.כעת קנתה לעצמה מנכ"לית הבנק זמן. המו"מ על הסכם השכר לשנה הקרובה יתקיים רק בשנה הבאה, וגם סוגיות רגישות אחרות - כגון

 

ניוד עובדים - נדחו ל-2016. לאשר טופליסקי יש עכשיו שנה לבסס את מעמדה בבנק, לקדם את ההתייעלות במגבלות שיש לה, ולבוא מעמדה יותר חזקה למו"מ בשנה הבאה, ואולי שם לגרוף יותר הישגים להנהלה.

 
סוף לשביתה רותם אמפרט
סכסוך דיסקונט
שי ניב 12/3/14 סכסוך עבודה בצים:
אזהרה למדינה מוויתור על מניית הזהב תוך שבועיים רשאים העובדים לפתוח בצעדים ארגוניים עד כדי שביתה, אלא אם יוגבלו בעקבות פניה לבית הדין לעבודה

 

ההסתדרות הכללית הכריזה על סכסוך עבודה בחברת הספנות צים שבשליטת החברה לישראל ובבעלות עידן עופר. המשמעות היא שבתוך שבועיים רשאים העובדים לפתוח בצעדים ארגוניים עד כדי שביתה, אלא אם יוגבלו בעקבות פניה לבית הדין לעבודה.בהודעת הסכסוך שהוגשה לממונה על יחסי העבודה במשרד הכלכלה,

 

מונה ההסתדרות שורה של עילות להכרזה על סכסוך, כאשר ברקע הסדר החוב שגובש וטרם נחתם בחברה, המשליך לכאורה גם על יחסי העבודה. כך, נטען כי במסגרת הסדר החוב אמורה צים להעביר את החלק הארי מהאניות שלה לבעלי החוב,

זאת "תוך ויתור על השירותים הניתנים מישראל, באופן שלא תזדקק עוד לבסיס בישראל וכפועל יוצא – תצומצם מאוד עבודת החברה בישראל". עוד נטען כי החברה פוגעת בעבודה המאורגנת של עובדיה על ידי העסקת יותר ויותר עובדים באמצעות חוזים אישיים או במיקור חוץ, כאשר במקביל מערכים מסוימים בחברה הועברו לחו"ל: חדר המחשב לגרמניה ומרכזי דוקומנטציה גדולים להודו ולמקומות אחרים.

 

עוד נטען כי לחברה יש כוונה להוביל שורה של שינויים ארגוניים בחברה, אך היא מסרבת לכאורה לחשוף את תוכניותיה ולנהל על כך מו"מ.בהנהלת צים, לעומת זאת, פנו כבר לפני כשלושה שבועות לראשי ההסתדרות בטענה כי ועד העובדים בראשות אבי שטרית הוא שמסרב לנהל מו"מ ולמעשה "ניתק מגע" מהרגע שגובש מזכר ההבנות לקראת הסדר החוב. המנכ"ל

 

רפי דניאלי כתב אז ליו"ר הארגון עופר עיני ולמי שצפוי להיכנס בקרוב לנעליו אבי ניסנקורן: "מאחר ומאמצינו ליצור שיח מול הוועד זוכים להתעלמות זה זמן רב, אני פונה אליכם בדחיפות על מנת להביא להתערבותכם האישית". דניאלי הזהיר כי הסירוב לכאורה של הוועד לנהל מו"מ עלול לפגוע בהסדר החוב ובכך לפגוע בחברה כולה ובעובדיה.

 

במקביל, עובדי צים וההסתדרות מזהירים את ממשלת ישראל מפני ויתור על מניית הזהב שמחזיקה המדינה בצים. "אם המדינה תוותר לצים על מניית הזהב היא תגרום לאסון כלכלי וביטחוני ממדרגה ראשונה ותקבור את הספנות הישראלית",

אמר היום יו"ר הוועד אבי שטרית. "אני קורא לממשלת ישראל לא להיכנע ללחצים שמפעילה החברה ולהפגין אחריות ונחישות. כבר היום אנו רואים את התשתית שהכינה הנהלת החברה לצמצום הפעילות בישראל ואם הממשלה תוותר לצים על מניית הזהב, ספנות ישראלית תהפוך לנוסטלגיה", הוסיף.בהסתדרות מזכירים כי לפני כחודשיים הגיש איגוד קציני הים יחד עם פרופ' יוסי יונה ופרופ' דני גיטוויין, עתירה לבג"צ בדרישה להוצאת צו מניעה כנגד שרי התחבורה והאוצר שלא יוותרו על מניית הזהב, בטענה כי הדבר אינו בסמכותם.

 

המדינה השיבה כי ויתור על מניית הזהב הוא כן בסמכות ממשלת ישראל, אולם בכל מקרה בנקודת הזמן הנוכחית אין לה כל מידע מספק ביחס להסדר החוב ומבחינתה רק כשיגובש הסדר החוב היא תוכל להתייחס לעניין. היום (ד') השיב בג"צ כי הוא מבקש לשוב ולהתעדכן בעניין ב-6 באפריל הקרוב, ולקבל את עמדת המדינה ביחס להסדר החוב ולמניית הזהב. 

סכסוך עבודה בצים

 

סכסוכי עבודה חדשים: יותר מ-24 אלף עובדים
ההסתדרות אישרה סכסוכי עבודה חדשים במגזר הציבורי, בין היתר בבתי החולים הממשלתיים, העיריות אילת וראשון לציון וכן סכסוך עבודה חדש לעובדי הטאבו - על רקע עומס עבודה בילי פרנקל הוועדה לתיאום וביצוע של ההסתדרות התכנסה ואישרה היום (ה') סכסוכי עבודה חדשים במגזר הציבורי, החלים על יותר מ-24 אלף עובדים.
 
 

 

 

 

בין היתר אושרו סכסוכי עבודה בבתי החולים הממשלתיים, עובדים במוסדות רפואת השיניים של קופת חולים מאוחדת, העיריות אילת וראשון לציון וכן הכריזה על סכסוך עבודה חדש לעובדי הטאבו. ישראל 2014: כ-100 אלף עובדים בסכסוכי עבודה

 

סכסוך העבודה בבתי החולים הממשלתיים חל על יותר מ-20 אלף עובדים.  

 

שעוקף העסקה ישירה באמצעות העסקת עובדי קבלן ומסירת עבודות למיקור חוץ. סכסוך נוסף נוגע לכ-1,000 עובדים במוסדות רפואת השיניים של קופת חולים מאוחדת, על רקע טענות לשינויים ארגוניים שעלולים לפגוע בזכויות ובתנאי העסקת העובדים, ללא מו"מ בנושא.

בנוסף הוכרז סכסוך עבודה שחל על 750 עובדי עיריית אילת,

 

זאת בטענה לתוכנית הבראה שמתכננת העירייה כוללת פיטורי כ-75 עובדים, צמצומי שכר, קיצוץ בשעות נוספות ועוד, זאת ללא מו"מ עם הוועד.

 

 

גם לכ-3,200 עובדי עיריית ראשון לציון אושר סכסוך עבודה בטענות להפרטה ומיקור חוץ של תפקידים לקבלנים חיצוניים, בהם עבודות הניקיון, אבות בית בבתי ספר ועובדי אגף, החשמל. לבסוף, באגף רישום והסדר מקרקעין הוכרז סכסוך עבודה חדש, שחל על 200 עובדי הטאבו,

בטענה לעומס עבודה שנובע מהוספת מטלות חדשות, על רקע טיפול ב"רישום שיכונים ציבוריים". סכסוך עבודה זה אינו קשור בשביתות שקיימו השנה העובדים והופסקו לאחר שמשרדי האוצר והמשפטים הסכימו לשבת עם העובדים למו"מ בנושא. התאגדויות חדשות

בתוך כך, כחודש לאחר שכ-1,000 עובדי חברת הרכב אלבר הכריזו על התאגדותם, הנהלת החברה הודיעה הבוקר כי היא מכירה בהסתדרות כארגון העובדים היציג והזמינה את נציגי ההסתדרות לפתוח במו"מ מיד בתום חג הפסח.

 

מנכ"ל רשת פיצה האט, אודי שמאי, הכיר היום בהתארגנות העובדים בחברה,

יום לאחר הודעת הסתדרות הנוער העובד והלומד על התארגנות העובדים. מהרשת נמסר "אנו מודיעים כי ההסתדרות היא ארגון העובדים היציג בטבסקו החזקות בע"מ ופגישה תתואם בינינו בימים הקרובים" (מצ"ב). מדובר בצעד חשוב ומבורך לפיצה האט ולעובדיה".

 

השבוע נרשמה גם התאגדות חדשה במאפיית דגנית עין הבר, המאפייה השלישית בגודלה בישראל. 250 עובדי החברה, ביניהם עובדי ייצור ונהגי חלוקה, התאגדו בהסתדרות לאחר שלמעלה משליש מהם חתמו על טפסי ההצטרפות.

 

המאפיה נמצאת בבעלות משותפת של קיבוץ עינת ומאפייה מרחבית.

גם עובדי שגרירות האיחוד האירופי התאגדו - אמש הודיע יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אבי ניסנקורן, לראש משלחת האיחוד האירופי בישראל, לארס פאבורג-אנדרסן, כי ההסתדרות היא הארגון היציג בקרב 20 העובדים הישראלים בשגרירות. בעקבות זאת הזמינה השגרירות את נציגי ההסדרות לפגישת היכרות ראשונית.

סכסוכי עבודה חדשים
חדשות בנושא התארגנות
חדשות בנושא התארגנויות

 

חברת one ושניים מבעליה,
אודי מילנר וגיל מנקין, ביזו את החלטת בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב–יפו, כך קבעה בתחילת השבוע שעבר השופטת קרן כהן.
 
 

 

השופטת כהן נעתרה לבקשת ארגון העיתונאים של ההסתדרות ומצאה כי הנהלת החברה הפרה את החלטת בית-הדין משום שלא ניהלה משא-ומתן קיבוצי עם ועד העובדים בחברה.

 

 

השופטת הורתה לחברה לקיים פגישות שבועיות עם נציגי הוועד, אחרת מנהליה ייקנסו ב-20 אלף שקל בשבוע.

 

על דבר ההחלטה פורסם היום לראשונה באתר "דה-מרקר".

 

בהחלטת השופטת כהן ניכרת תרעומת בית-הדין על התעלמות החברה ומנהליה מההחלטה שהתקבלה ב-9.3.2014, אז קבע בית-הדין כי ארגון העיתונאים הוא הארגון היציג של עובדי חברת one. באותה הזדמנות הורה בית-הדין למנהלי החברה לפתוח במשא-ומתן קיבוצי עם נציגי העובדים בתוך שבעה ימים.

 

 

השופטת על הנהלת one: "שוכנעתי שהחלטתם המודעת שלא להיפגש עם נציגי המבקשת לאחר שהוכרה היציגות היא חלק מהתנהלות מכוונת של המשיבים שמטרתה לפורר את התארגנות העובדים"לפי החלטת בית-הדין, נציגי ועד העובדים ניסו לתאם מועד לפגישה כזו באמצעות ארבעה מכתבים שונים, אולם לא קיבלו תשובה על אף אחד מהם. גם הפנייה הראשונה של באת-כוחו של הארגון, עו"ד שירי חב-רן-לביא, אל בא-כוחה של הנהלת החברה, עו"ד שי אליאס, לא נענתה.

 

 

לאחר שפנייה נוספת של העובדים לא נענתה, הוגשה לבית-הדין בקשה למתן צווים על-פי פקודת בזיון בית-משפט. דיון בבקשה התקיים בתחילת החודש."המשיב 3 [גיל מנקין] הודה בעדותו כי לא התקיימה כל פגישה בין חברת one לבין העובדים", ציינה השופטת כהן בהחלטתה. "[...] לטענת המשיב 3, הסיבה לכך היא החלטה מושכלת שקיבלו המשיבים שלא לקיים את ההחלטה מיום

 

9.3.2014, אלא לפנות בהליכי ערעור לבית-הדין הארצי ובבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה. בנסיבות אלה, משהמשיבים לא נפגשו עם נציגי ועד הפעולה במועד שנקבע בהחלטה מיום 9.3.2014, ואף לא לאחר שנדחתה בקשתם לעיכוב ביצוע, הרי שהוכח כי הם בחרו ביודעין ובחוסר תום לב להפר ולבזות את הוראות ההחלטה מיום 9.3.2014".

 

 

בהמשך ההחלטה מתחה השופטת כהן ביקורת על התנהלות הנהלת one. "בהקשר זה אציין כי שוכנעתי שהחלטתם המודעת של המשיבים שלא להיפגש עם נציגי המבקשת לאחר שהוכרה היציגות, שעליה הוכרז עוד בחודש ספטמבר 2013 כאמור, היא חלק מהתנהלות מכוונת של המשיבים, שמטרתה לפורר את התארגנות העובדים השברירית ממילא", נכתב בהחלטה.

 

"כך פעלו המשיבים עת בחרו שלא להכיר בהתארגנות עד למתן ההחלטה מיום 9.3.2014 בטענות שונות, וכך פועלים המשיבים אף כעת בסירובם להכיר ביציגות אף לאחר שבית-הדין הארצי כבר נדרש בפרשת 'ידיעות אחרונות' לשאלת הפגמים בציון שם המעסיק בטופסי ההצטרפות וקבע כי אינם מהותיים כלל".השופטת: הייעוץ שניתן למנהלי החברה על-ידי עו"ד שי אליאס הוא "ייעוץ משפטי שגוי"השופטת כהן הוסיפה כי הייעוץ המשפטי שניתן למנהלי החברה על-ידי עו"ד אליאס כאילו ההחלטה בדבר ייציגות ועד העיתונאים "אינה החלטה חלוטה", ועל כן ניתן לא לקיים אותה, הוא "ייעוץ משפטי שגוי". לדבריה, "אין ליתן למשיבים, בנסיבות שלפני, להסתמך על עצת עורך-דינם, מן הטעם שמתן היתר שכזה עלול לשמש 'מגן' שתחת חסותו תתאפשר הפרה שיטתית של צווים שיפוטיים".

 

"המשיבים פעלו ביודעין ובחוסר תום לב על מנת להפר את החלטת בית-הדין", הדגישה השופטת בהחלטתה.

 

"[...] משכך, אין מנוס מליתן כנגד המשיבים צווים בהתאם לפקודת בזיון בית-משפט".

 

השופטת כהן לא הסתפקה בצו כללי נגד חברת one והחליטה לתת צווים אישיים נגד המנהלים אהוד מילנר וגיל מנקין, שכן לדבריה הוכח כי הללו ידעו על החלטת בית-הדין, אך החליטו לא לקיימה, וקיבלו את פניות הוועד, אך החליטו שלא להשיב עליהן.

 

 

"בנסיבות אלה, יש לראות במשיבים 2 ו-3 [מילנר ומנקין], אשר ידעו על ההחלטה ועל פניות נציגי ועד העובדים לתיאום פגישה, כמי שפעלו באופן אישי, ביודעין ובחוסר תום לב לסיכול ביצוע ההחלטה".

 

לאור זאת הורתה השופטת להנהלת החברה לקיים פגישה ראשונה עם נציגי העובדים עד למחר, ה-24 באפריל, ולאחר מכן לקיים לפחות פגישה אחת בכל שבוע. "אם המשיבים לא ייפגשו עם נציגי המבקשת כאמור לעיל וימשיכו להפר את ההחלטה", כתבה השופטת כהן, "יהיה על כל אחד מהם לשלם באופן אישי קנס בסכום של 20,000 שקל (כל אחד) בגין כל שבוע של הפרת הצו".נוסף לכך חייבה השופטת כהן את החברה בתשלום הוצאות משפט בסך 7,500 שקל.

חברת one
פלא פון
bottom of page