שעות עבודה-

 

היא שעה שבה העובד נמצא מוכן לעבוד בשביל העסק. לא בהכרח עובד, אבל אם "יבקשו" ממנו לעשות משהו הוא פנוי לבצע אותו.

 

הפסקות מהן- 

זמן בו העובד צובר כוח להמשיך בעבודה או הולך לאכול. 

 

מתי לוקחים הפסקה-

אם המועסקים עובדים מעל 6 שעות מגיע להם לפחות שלושה רבעים של שעה הפסקה, כאשר חובה לאפשר להם לפחות חצי שעה רצופה של הפסקה. 

 

על הפסקות שירותים וסיגריה לא מורידים שכר

 

על הפסקות אוכל ותפילה כן מורידים שכר, על הפסקות אוכל לא משלמים. 

 

אסור למועסק לעשות הפסקה של מעל 3 שעות.

 

חובה על המעסיק לדאוג לחדרי שירותים.

 

בין יום עבודה ליום עבודה חייבת להיות הפסקה של לפחות 8 שעות, ובסוף שבוע של 36 שעות. 

במפעל שעובדים בו במשמרות אסור להעביד בעבודת לילה יותר משבוע אחד על כל שלושה שבועות.

 

שבתון-

יום הפסקה חופשי הוא על פי דתו של המועסק, ליהודי שבת ולשאר מה שיבחרו לפי אמונתם. 

 

שעות לילה

בין 22:00 עשר בלילה עד 06:00 שש בבוקר. 

מספיק שעובד עבד שתי שעות בין עשר בלילה לשש בבוקר להיחשב לעובד שעשה עבודה לילה. 

 

אם הוא עשה עבודת לילה והוא עובד במשכורת פירושו של דבר שיום העבודה שלו התקצר וכמעסיק תיתן לו על 7 שעות רגילות (שעה הפסקה, ללא תשלום) ומהשעה שאחרי זה כבר יכנס לשעות נוספות או לחילופין שכבר השעה ה - 8 הרגילה שלו תיחשב לו כ 125%. 

 

שעות מתחלקות לשעות רגילות או של 7 לעבודת לילה, לעבודה לפני שבת או לעבודה בחג. 

 

שתי השעות אחרי השעות הרגילות הן שעות של 125%

כל השעות מהשעה השלישית והלאה נחשבות לשעות של 150%. 

 

יש גם חישוב שבועי

עובד שעבד במשך השבוע במצטבר יותר מ 43 שעות מהשעה ה 44 כל שעה היא שעה נוספת. שתי הראשונות הן כמובן 125% והשעה השלישית והלאה 150%. 

 

ביום חג אם העובד ביקש לעבוד יש תוספת של 50% דהיינו: 

אם זאת רגילה הוא יקבל 150% שתי השעות הראשונות הנוספות 175% מהשעה השלישית הנוספת כל שעה 200%.

 

אם מדובר ביום חג והמעסיק "דרש" מהעובד לעבוד או אז יוסיף המעסיק כ 150% דהיינו: על שעתיים נוספת ראשונות 275% ועל השלישית הנוספת כ 300%.  

 

 

ניהול שעות עבודה- 

אתה בתור מעסיק חייב להוכיח מה השעות בהם העסקת את מועסקיך. כל שעה צריכה להרשם.

כמה שעות רגילות, כמה שעות מנוחה, כמה שעות עודפות, כמה שעות נוספות וכו'.

 

הדרך הנכונה לנהל רישום שעות-

על העובד לאשר את שעות העבודה שנרשמו על ידי המעסיק. ועל האחראי של העובד לאשר את השעות.

כלומר אם יש שעון נוכחות אין בעיה אבל העובד צריך לאשר שהשעון צדק ולראות את השעות שלו.

אם אין האחראי רושם, העובד מאשר והאחראי חותם. 

 

כמה שעות הן יום עבודה-

8 שעות למי שעובד 6 ימים בשבוע

9 שעות למי שעובד 5 ימים בשבוע במגזר הפרטי=

אצל מעסיק פרטי שבוע עבודה של 43 שעות יחשב כאילו עבדו מועסקיך

כחודש מלא. 

בתחילה נקבע כי שבוע עבודה לא יעלה על 45 שעות שבועיות.

לאחר מכן נחתם הסכם מסגרת בין כל הארגונים הכלכליים וסוכם

באישור שר העבודה והרווחה כי במעסיק ציבורי גם שבוע של 42.5 שעות יחשב לשבוע עבודה מלא ולא תהיה הורדה בשכר.

 

 

חודש עבודה הוא של 186 שעות. 

 

כל מי שהוא טוב בחשבון פשוט רואה שהדברים בחוק הזה אינם מסתדרים, הסיבות הן שהחוק הוא טלאי על טלאי ולעיתים אינם עומדים עם המציאות. 

למה 186 שעות כי החישוב הוא לפי 43 שעות בשבוע כפול 4.333 שבועות אילו היינו מחשבים 9 שעות כפול 21 כבר היינו ב 189 שעות חודשיות.

 

 

שעות עודפות שאינן נוספות אלו שעות למועסק איתו סיכמת לדוגמא ששבוע העבודה שלו הוא בין 40 שעות שבועיות, אז בין 40 ל 43 שעות בתנאי שאינן מעל 9 שעות רצוף באותו היום.

שעות נוספות מהשעה העשירית הן נקראות נוספות והתשלום הוא 0.25% דהיינו הן עודפות נוספות. 

 

ההתייחסות החשובה היחידה לעניין השעות וחישובן המבלבל הוא רק לעניין שכר מינימום. 

 

שעות נוספות-

שתי שעות עודפות שהן גם מעל ה 9 שעות היומיות המותרות הן שעות נוספות. על שעות נוספות עליך לשלם למועסק לפחות מחיר שעה ועוד רבע שעה יותר (מותר לשלם יותר, חוקי המגן הם תמיד המינימום הנדרש ואין גבול למקסימום). כל שעה אחרי שתי השעות הראשונות עליך לשלם למועסק לפחות על כל שעה כאילו עבד שעה וחצי (לא פחות). בעסקים מסויימים כמו בחקלאות אם אתה מעסיק עובדים במשכורת חודש, תוכל לתת להם הפסקה באורך של שעה ורבע על השעתיים הראשונות או הפסקה של שעה וחצי על כל שעה נוספת אחר כך במקום תשלום. 

 

מותר להגיע ל 12 שעות ביום ולא יותר מ 15 שעות נוספות בשבוע.

 

יוצאים מהכלל הם לדוגמא: חיילים, שוטרים, עובדים במחלקות בבתי חולים, אנשים חשובים ובעמדות מפתח שעליהם חוקי השעות לא חלים. 

 

 

שעות נוספות ביום החופשי-

אם ביקשת ממועסק לעבוד בשבת, מן השעה הראשונה עליך לשלם לו על כל שעה כאילו עבד שעה וחצי לפחות(מותר יותר), אם אתה משלם לו לפי תפוקה או כמות אז כאילו הציע לך פי אחת וחצי מכל יחידה שייצר. 

 

 

שעות נוספות גלובליות-

המטרה של תשלום שעות נוספות גלובלי נועדה לחסוך למעסיק את הצורך לחשב כל חודש את כל השעות הנוספות בדיוק ולשלם על פיהן וכן את הצורך להפריש בגין חלק מהסכום אותו רשם כשעות נוספות שכן שעות נוספות הן לא חלק מהשכר הרגיל ואמורות להעשות רק כשיש צורך אמיתי ודחוף.

 

בתי הדין כיום רגישים לנושא ומדגישים שהסכום שמשולם בצורה גלובלית צריך להתאים לשעות שבאמת קויימו או סביר שהיו מקויימות ולאחר שנה צריך לבדוק ואם זה בקירוב נכון, דהיינו היו חודשים שאולי לא עבד העובד שעות נוספות אבל קיבל והיו חודשים שכן עבד וקיבל. אין הדבר שולל את התקפות של השיטה.

 

אם העובד קיבל גמול שעות נוספות ומעולם לא עבד שעה נוספת, הגמול יחשב כחלק משכר הבסיס הרגיל והמעסיק יצטרך להפריש על שכר זה את כל התנאים הנלווים (דהיינו על שעות נוספות אמיתיות שנעשו אתה פטור מהפרשות ופיצויי פיטורין).

 

שיטה זאת מאפשרת גמישות גדולה מבחינת שעות העבודה לעסק. מעסיק רוצה לשלם לעובד 10,500 ש"ח הוא מסכם עם העובד כי 8500 זה השכר שלו ו 2000 זה שעות נוספות, המעסיק יודע שהוא יכול לדרוש שעות נוספות וזה כבר בחישוב השנתי של העסק.

המועסק גם יודע כי יש לו משכורת של 10,500 כל חודש ושניהם מסוגלים להתנהל בצורה מחושבת וידועה מראש. 

 

הצעת חוק

בבוקר 20.5.14

אחרי שנתיים עבודה של ועדה במשרד הכלכלה, הונחה הצעת חוק חדשה המציעה לעבור לחישוב חודשי של תגמול לפי שעות. דהיינו בו חודש עבודה יהיה בן 186 שעות ורק לאחר שעבר אותן העובד יקבל מהשעה ה 187 ואילך שעות נוספות. כך שיוכל בעצם מעסיק לתת לעובד שרוצה יום קצר אחד לעבוד יום אחד 13 שעות ולמחרת רק 5 שעות וזה יהיה שני ימים מלאים של 9 שעות. 

המקסימום האפשרי של שעות עבודה של 244 שעות עבודה ישמר. אסור יהיה להעסיק עובד יותר מ 12 שעות ביום במשך שלושה ימים רצופים. אין התייחסות להעסקה של שעות נוספות גלובליות. 

 

 

כתב: דניאל שמר, עו"ד לדיני עבודה