פרק 3 - דף 14

 

כיצד המועסק רשום - במס הכנסה וביטוח לאומי ומתי נרשם:

האם נותן השירות רשום בביטוח לאומי ובמס הכנסה כעוסק מורשה או כחברה עוד לפני שעבד איתכם ובלי שום קשר אליכם, כי אם הוא רשום רק אחרי שבעבר היה עובד שלכם או אז יש חשד שאתם ביקשתם ממנו להפוך לעובד ולחסוך בהוצאות ובזכויות ואז הסיבה שהוא הפך עצמאי זה כי אתם ״ביקשתם״ ממנו ולא כי הוא באמת רוצה זאת או אז בית הדין עלול לקבוע כי מדובר בעובד.

 

מבחן הזמן:

ככל שיותר זמן הוא עובד עבור העסק, כך נטיית בית הדין תהיה לראות בו עובד ולא קבלן.

 

מבחן התלות:

ככל שהתלות של המועסק בעסק גדולה יותר כך נטיית בית הדין תהיה לקבוע כי מדובר בעובד ולהגן עליו, ככל שהמועסק אינו תלוי בעסק כך יש סיכוי שייקבע שאין יחסי עובד מעסיק.

 

סיכום מבחני עובד מעביד -

בית הדין מחפש בכל המבחנים סימנים, רמזים והוכחות

ליחסים בין הצדדים.

מדובר באיזונים ובנטיות ולא באמת מוחלטת זה לא שחור ולבן.

בית הדין רוצה להכיר באופן טבעי שכן היו יחסי עובד מעסיק כדי לתת לתובע הזדמנות לקבל את יומו בבית המשפט.  

לבית הדין יש מרחב תמרון רחב והכל תלוי בשופט שאתם מגיעים אליו.

 

לכן אם ברצונכם להמנע מיחסי עובד מעסיק אתם צריכים לבדוק בכל פרמטר שההתנהלות שלכם תהיה מול קבלן ולא מול עובד.

 

לדוגמא: אם מועסק שלכם, תמיד מודיע לכם לפני שהוא יוצא ליום חופש, מקבל תשלום תמיד באותו זמן, מרוויח אצלכם שכר במשך 20 שנה, תלוי בכם מאוד ומסתמך עליכם לשם פרנסתו, מגיע תמיד לאותו שולחן, מוזמן לכל האירועים של החברה, מתייעצים איתו לפני כל שינוי בתנאי התשלום שלו, הוא מקבל מהעסק הכשרות, הטבות, כספים בחגים וכו' יש להניח בבטחון כי בית הדין ינסה לקבוע כי מדובר בעובד.

 

ולהפך, אם מדובר במועסק שיש לו 20 עסקים נוספים מלבדכם וכי הוא לא נותן שירות רק לעסק שלכם, אין לו תלות מוחלטת או גדולה בכם, הוא מחליט אם להגיע או ללכת ומתי, אם אתם מבקש ממנו לבצע משימה הוא יכול לומר לכם "לא" או ״לא עכשיו״ או ״לא היום״ ואין שום בעיה, הוא לא מודיע לכם כיצד או באיזה כלים הוא משתמש, הוא מוציא לכם חשבונית כל פעם בזמן אחר, זמן שונה שהוא בוחר. כלומר אד הוק (לפי משימה), או לפני סוף שנה או קצת אחרי כי זה טוב לו מבחינת מס הכנסה או ביטוח לאומי.

הוא מבצע את המשימות ממקומות שנוחים לו ועובד בשעות שהוא בוחר.

אין לכם פיקוח על שעות העבודה שלו, 

הוא יכול לבחור אם להפסיק לעבוד או לא לקחת פרויקט מסוים וכן לקחת אחר. 

שנה מסויימת הוא לא עובד ואז כן חוזר לעבוד לפי צורך שמתאים לו ולעסק גם יחד.

 

אתם הצעתם לו להיות עובד והוא סירב כי הוא לא רצה מסיבותיו הוא כגון: כי הוא מרוויח הרבה יותר כעצמאי או כי הוא רוצה להיות עצמאי וחופשי או כי הוא רוצה להיות מסוגל לרכוש ציוד משלו והוא חושב שהוא ירוויח יותר בטווח הרחוק.

 

הוא מעולם לא ביקש יום חופש או קיבל הבראה, הוא לא זכה לשימוע - סביר להניח שאם לאחר כל זה הוא יגיש תביעה נגדיכם בבית הדין לדיני עבודה הרי שהוא לא יוכר כמי שחלים עליו זכויות ויחסי עובד מעסיק ולכן התביעה אין מקומה בבית הדין לדיני עבודה.

 

מה הסכנה?

למה שנחשוב על העניין בכלל - קיבלתי חשבונית, מספיק שלום ודי, הסכנה לכם כמעסיקים היא שתיקחו קבלן עצמאי או פרילנסר תשלמו לו הרבה כסף, אולי יותר ממה שהייתם משלמים לעובד ולאחר מספר שנים הוא יגיש בנוסף לכסף שקיבל תביעה לבית הדין וידרוש גם חופשה, הבראה, פיצויי פיטורין, הודעה מוקדמת, תוספת שעות נוספות, הפרשות לפנסיה ועוד זכויות - הוא יטען כי לא עשיתם לו שימוע ושהוא זכאי להגנה של בית הדין על פיטורים שלא כדין ויבקש את כל זכויותיו כאילו הוא עובד.

 

לכן אם באמת מדובר בעובד אסור לכם לזייף ולבקש ממנו חשבונית כאילו היה פרילנסר, כאילו הוא עצמאי (למרות שזה נוח יותר ולפעמים אין תקנים) כי אז הוא יגיש תביעה ויטען כי השכר שלו הוא הבסיס ועל זה צריך להוסיף זכויות.

בית הדין עלול לקבוע כי עשיתם זאת רק כדי לחסוך בעלויות של הזכויות הסוציאליות או הטרחה של לנהל עבורו את כל הזכויות והתשלומים. וכמובן כדי שתוכלו לפטר בקלות או כדי לעבוד לפי תוצאה ולא לפי פיקוח.

 

לדעת עו״ד דניאל שמר בעתיד נראה הרבה יותר עובדים שמתייחסים אליהם כאל פרילנסרים והם נהנים מפיקוח נמוך, בדיקה לפי תוצאות, גמישות גדולה ועצמאות ועם זאת - הפרשות ואחריות בנטל מצד בעלי העסקים עד כדי כך שחלקם יעדיפו להשאר שכירים.

 

מן העבר השני נראה עובדים רבים שמגיעים לדרגות שכר גבוהות, קשרים רבים שיהיה משתלם להם לפתוח חברות או לעבוד כפרילנסרים ולא כשכירים, הם יבקשו את החופש והשליטה בזמן שלהם, החופש לעבוד מהבית או מהים, עם לקוחות שהם אוהבים בזמן שהםע עובדים בעבודה שהם אוהבים.

   

הפתרון למי שהחליט להעסיק פרילאנסר ורוצה להגן על העסק שלו עליו לפעול לפי העצות הבאות:

 

א. לכתוב הסכם (עם עו״ד ולא לבד) ולציין בהסכם שהעסק מציע למועסק בחירה או לעבוד בשכר כשכיר או לעבוד כעצמאי בחשבונית, ונותן השירות הוא שביקש לעבוד כעצמאי (אם באמת כך הוא מעדיף).

 

ב. להכניס ״התניית גדרון״ (כינוי לסעיף), מה זה אומר, זה אומר שאם המועסק יגיש תביעה ובית הדין יקבע כי הוא כן היה עובד וכי יש להשלים לו זכויות אז העובד יהיה חייב להשיב את הכספים שקיבל ביתר כעצמאי (כי כעצמאי הרוויח הרבה יותר מעובד רגיל שעושה עבודה זהה), אילו היה עובד היה מרוויח x אבל הוא ביקש משכורת גבוהה ב 50 אחוז כעצמאי (אם באמת קיבל כזה שכר), זה באמת מוכיח כי היה עצמאי ולא עובד. מעובד רגיל בדרגתו ובוותק שלו.

כחברה או כעוסק מורשה או כיועץ או כל סוג העסקה אחרת שהיא משתלמת יותר מעובד.

 

ג. לדרוש לקבל מעקב של שעות עבודה ולשמור אותן למקרה שתוצג תביעה (כדי למנוע תביעה על שעות נוספות), הדבר יקטין מאוד את הסיכון לטענה שיש פער בין השכר שניתן לבין העבודה שהושקעה בפרויקט על ידי העצמאי וליצירה של פער גדול.

 

יש מועסקים שגם מבקשים - להינות משכר גבוה יותר, גם חתמו על ס' גדרון שאומר שהם מבינים שהם מקבלים שכר גבוה יותר מעובד רגיל, קיבלו אפשרות להיות עובד, סירבו להצעה ואז לאחר שהסתיימו הפרוייקטים או תקופת ההעסקה - מגישים תביעה לבית הדין להכיר בהם כעובדים שזכויותיהם קופחו או אז נטיית בית הדין תהיה לכבד את התנאים ולא להכיר בהם כעובדים או להכיר בהם כעובדים אבל לקבוע שעליהם להחזיר כסף כי אילו הם עובדים אז הם קיבלו שכר גבוה מכפי שמגיע להם כעובדים מכיוון שהיו עצמאיים.

 

חשוב לציין:

כי למרות זאת ההלכה נוטה להשתנות מפעם לפעם ומשופט לשופט, דיני עבודה אינם שחור ולבן, חשוב להראות שאתם פועלים בתום לב, שאתם סיכמתם בכתב את מה שהסכמתם עליו בעל פה ושתלוש השכר מייצג את ההסכם או ההודעה לעובד שנתתם.

 

שההסכם לוקח בחשבון כל ההתפתחות האפשריות כפי שראיתן אותם בזמנו (הסכם לעולם לא יכסה הכל - אבל ניסוח הסכם מוכיח כמה רחוקים אתם מהצד השני ומאפשר דיאלוג נוסף, שהוא מדוייק הרבה יותר). להבין שבאופן כללי בית הדין מעדיף להכיר בעובד כעובד ולאפשר לו להגיע לבית הדין לקבל את (יומו בבית המשפט) תביעתו (על כך הוא משלם אגרה - ככה יש כסף לממן את כל הפניות של כולם להישמע על ידי שופט).