מחשבות על עבודה ובנייה - 

 

בנייה אורבנית, הערים גדלות ומצטופפות גובה הבניינים עולה.

 

האחוז של אלה במישור החוף היה פעם 65 אחוז כיום 75%

 

ובעוד כמה שנים יעלה ל 85% איזור המרכז ושפלת החוף נתפס.

 

​
כל היתר היישובים הכפריים ישארו אבל ילכו ויתדלדלו.

 

​
הבנייה הרוויה, עולה, הבנייה מתוחכמת ומתועשת, זמן הבנייה לוקח פחות זמן.

 

במכונות עם פחות כוח אדם, עיבוי ושדרוג השכונות הקיימות, השכונות המתדרדרות תופסות שטח חשוב ואסטרטגי שצריך לחדש כדי שיקבל את הערך האמיתי שלו, פינוי בינוי, בינוי פינוי, לבנות להם משהו חלופי להעביר אותם ואז לקבל את הישן שלהם ולפתח אותו, תמ”א 38 מסיבות של עושר יתר, פתרון של אין ברירה.

 

 

דמוגרפיה

 

בישראל עד שנת 2020 נגיע ל 2015 מיליון אנשים.

 

חזון של איים מלאכותיים פתרון אפשרי, לשנות את ההיתרים ולאפשר במקום כל 4 בתים של 3 קומות מגדל אחד של 80 קומות (אין בעיה אמיתית של מקום אם המדינה רוצה לבנות לגובה, זה כמובן אפשרי).

 

ואפשר לגור בתוך הים!

 

הבעיה היא רק הריסת הטבע וצריך לשמור עליו, לכן עדיף לבנות לגובה ולהשאיר את הקרקע הריקע ריקה ואת הטבע פראי.

 

האנושות כולה התעוררה והחליטה להיות פחות מזהמת ומזיקה, לכן הבנייה הופכת יותר ירוקה ואקולוגית, למחזר ולא לבזבז אנרגיה ולהשתמש בחומרים שוב ושוב השבוע הייתי במפעלי טמבור שהמציאו גבס חדש שמו גבס יהלום, חזק, ירוק, מבודד, מהיר, גימור מדהים, ממש העתיד כבר כאן, הייתי גם במפעל פזקר שמייר שכבות והמצאות בידוד מיוחדות שתורמות לחסכון בעלויות חשמל ושימוש במזגן, מורידות את החום בבית ב 20 מעלות.

 

כיום 110 אלף מתים בשנה, נולדים 150 אלף תינוקות כל שנה, אצלינו ריבוי אוכלוסים אדיר, 30 40 אלף כל שנה והגירה מישראל עלולה לעלות בעיקר הגירה של מוחות מוצלחים, תופעה מאוד מסוכנת.

 

 ​
מי בונה את רוב הדירות, זוגות צעירים כאלו שקודם לא נזקקו ליחידת דיור משל עצמם, עולים חדשים, ריבוי הגירושין גם הוא מייצר ביקוש ליחידות דיור מצד אחד, העובדה שקיום פחות מתחתנים גורמת לצורך בדירות קטנות יותר ופחות דירות כי אין התרבות מהירה כמו פעם.​
 

 

תוכניות המתאר קובעות שלא יבנו יישובים חדשים, מודיעין הייתה האחרונה ואחריה חריש תהיה האחרונה, רק ייבוי והרחבה.​

רוב האוכלוסייה מתרכזת בערי החוף, שם יש הכי הרבה משאבים והכי הרבה עבודה.

 

משפחות שלמות רוצות לגור ליד ואיזור החוף הופך לפקק צפוף וזה מה שימשיך לקרות, זה טוב שיש כביש שש וזה יכול לעזור בפיזור, הלוואי שהאחוז היחסי ישמר, אבל ככל הנראה זה ילך ויפחת בפריפריה.​

 

ככל שיש יותר אנשים שמצטופפים יחד, יש יותר הפרייה של רעיונות ויותר חברות שמתרוממות, אנשים מבזבזים פחות זמן בתנועה ויותר זמן ביוזמה (ראו את ניו יורק למשל).

 

זה טוב לנו גם כי ישאר גליל ירוק ונגב מדברי לטייל.​

השכונות החדשות שיקומו יהיו הרבה יותר צפופות פר דונם, והדירות הרבה יותר גדולות. ראו את נתניה החדשה, צפוף ורבוי, גוש 200 בהוד השרון צפיפות אדירה במיליון וחצי, ופנטהאוסים יקרים, ומולם קצת קוטגים ודו משפחתי, בתים בבנייה רוויה יהיו המון וקוטגים יהפכו לאיכותיים ויוקרתיים יותר בעתיד כי הם יהיו נדירים.​

 

מבחינה כלכלית מה שהכי טוב כנראה זה לקנות בבניינים ישנים נמוכים, עוד פחות מעשור יבוא היזם שיקנה ויעשה פינוי בינוי.​
עשו 100 ביניינים מתוך 100 אלף. רמת גן, גבעתיים, רחובות, כפר סבא מעודדות יותר, אחרות פחות.

 

עצה שלי, חפשו נכסים מהסוג הזה, לקנות אותן.

 

קנו דירות קומה רביעית ללא מעלית, ויש סיכוי גבוה שתוך עשור אלו הנכסים שיעשו את הקפיצה הגדולה ביותר של הון.  דירות עם מרווחים גדולים. עדיף לקנות דירה קטנה במקום יקר מאשר דירה גדולה באיזור זול.​

זה לא ייחודי רק לנתניה או רמת השרון, משנה לשנה בונים יותר גבוהה מהבניינים האחרים, הבניינים הרגילים בקרוב יהיו של 40 קומות. איזורי הביקוש יהיו שגרה, פעם היו מגבלות של מעליות ולחץ מים, היום אין בעיות כאלו הטנולוגיה מאוד מפותחת וגנרטורי חירום ומעליות בטוחות הטכנולוגיה מעלה את הצפיפות. דרום נתניה פולג, היו לפני 20 שנה קטנים וכיום פי 2 יותר גדולות.​

בעסקאות קומבנציה אפשר לפנות כמה וילות קטנות ולבנות מגדל גדול. 

 

האיזור של צמרות, מולו יש מה שנקרא מגדלי פנקס והם פיציים ננסיים מול המגדלים של צמרות ומגדלי יו העגולים.

 

​
אחת הסכנות בישראל הוא העובדה שכיום הצעירים לוקחים משכנתא ל 30 שנה, והבטחון הכלכלי כמעט לא קיים, בקלות מפטרים את העובד ומתי שהו תהיה תקופה עם נטל כלכלי.

 

סכנה שנייה, הריבית נמוכה מאוד כבר 7 שנים, ברגע שהיא תעלה המשכנתא עלולה לעלות במכה.

 

סכנה שלישית, המדינה מזדקנת ויותר ויותר נכסים מתפנים כשזקנים עוברים מהעולם.

 

סכנה רביעית, אנשים יחליטו פשוט לא לקנות יותר כי המחירים גבוהים מידי, יחליטו לעזוב את הארץ ולגור במקומות אחרים.

 

כולם רוצים לגור באיזור החוף, אז מה עושים, האם סביון או נעשה שכונה ונפזר את המגדלים במרחקים או בניינים יש נותני שירותים מעולים.
 

 

שכונה חזקה ומעונות יום ובייבי סיטר ומגוון חוגים ופעילויות יש יתרונות לחיים קומפקטיים.



שיטות מגורים חדשות בתי אבות. גם הכינוי של זה קונוטציה שלילית. אותי לא יוציאו מהבית ויש אנשים שרואים בזה הוכחה שהם גמרו את שלהם אבל זה לא הגיוני לגור בבית ישן בלי שירותים.

 

חלק מהעניין לגור ליד הבית חולים ולקבל טיפול טוב. אישה לבד שבעלה נפטר והן גרות יותר ואז הן מפחדות מכל צלצול דלת אפשר להשכיר את הדירות שלהן ולעבור לגור בבתי זקנים, אבל לגור בבית אבות זה 13 אלף ש”ח ואת השאר משלימים וזה כי זה מאוד נדיר בארץ, אם יהיו יותר המחירים ירדו.​

 

 

בארה”ב 15 אחוז מהאוכלוסייה תגור בדיור שנותן עזרה. אסיסטנט לינווינג חיובי.

 

חוגים, מכבסה, פדיקור לנשים, בית כנסת, מועדון.

 

העולם המודרני לא זקוק לכל כך הרבה עבודה שחורה

 

ועובדים ייצוריים מוחלפים על ידי רובוטים בני אדם משרתים זה את זה.

 

לאנשים ישארו הרבה שנים לחיות בלי לעבוד, פחות ילדים, אנשים בונים על ירושה היום לא יורשים כי אנשים לא מתים מהר.

 

כשיהיה איזון בין ילדים למתים לא נצטרך דירות חדשות, ואז צריך שאנשים יעשו ”משכנתא הפוכה” חסר 3000 שח הולכים לבנק ומבקשים על הדירה 3000 ש”ח והבנק מזרים תוספת זאת לאנשים.

 

כשהם מתים ימכרו את הדירה ויחזירו את ההלוואה.

 

​
מושבים קיבוצים זה מקומות מעולים לדיור מוגן, כדאי להכנס לכאלו מיזמים יגדל ב 20 30 שנים הבאות.​
 

 

ביפן עובדים ואין ילדים והאוכלוסיה כל הזמן פוחתת, אין דירות אין עבודה.

 

אנחנו בגידול של 1.9 אחוז בשנה, ערבים ודתיים בארץ גדלים יותר. אבל גם האוכלוסיה החילונית, מביאים 2.1​

 

הדור הצעיר לא רוצה לעבוד בעבודה הפשוטה של רצף, דירטי, דיפיקלט, דינגרס אנד דול. 4 הדיז.​
לכן אף אחד לא מחפש אילו היה המון כסף, מה שעושים ברוב המדינות המתועשות הולכים לפתרון הקל של עובדים זרים, דרום אפריקאים, קולוניות שמביאות פועלי בניין בארה”ב מגיעים מכל דרום אמריקה דרך מקסיקו.​

 

 

לפני 1990 היו רק עובדות זרות מהפיליפינים בסיעוד, אז זה היה זמני, אשרות זמניות נכנסו יותר מחצי מליון עובדים זרים שלא יצאו.

 

חלקם התחתנו עכשיו הסודנים והמסתננים מאפריקה עובדים בעבודות שהישראלים לא מוכנים לעבוד, למשל בענף הבנייה שאר לקלוט עובדים רבים, בשיפוצים וקבלנים קטנים שעובדים אצל יזמים קטנים שלא מקפידים.

 

אנושית מוסרית וגם בעיקר כלכלית, עובדים זרים אין להם יכולות אומנם הם ממלאים חורים של עבודה שחורה אבל הם לא תורמים לכלכלה באופן אמיתי, דווקא מנכ"לים יזמים ואנשים שמייצרים מקומות עבודה הם אלו שתורמים לכלכלה. מסתננים לא חוקיים שולחים את הכסף הבייתה ולא משלמים מיסים, אז כולנו מפסידים.

 

יש לנו מעט מטבע זר אנחנו לא מדפיסים אנחנו עושים מעט ייצוא וקצת תיירים, אנחנו חייבים לעצמינו מטבע זר ובמקום להחזיק את המטבע זר אנחנו משלמים אותו לעובדי כפיים כשהעובדים הישראלים שיכולים לעבוד בעבודות כמו למשל בבניין לא הולכים לעבוד בבניין.

 

 

ישראל מבחינת איכות חיים 430 מכוניות לאלף נפש.​
בארה”ב יותר מ 1000 מכוניות ל1000 איש שם יותר מכוניות מאנשים, כאן יש יותר סלולרי מאנשים ומאה אחוז מהאנשים יש להם חיבור חשמל קבוע.​
רמת חיים מאוד גבוהה, חוץ מרווחת דיור, מספר נפשות לחדר, היינו 1.2 כשהמערב ב 0.4 לחדר.​
צפיפות הדיור היא הגדולה ביותר בעולם המערבי, יש פה משהו תקוע ביכולת של ישראל להתפתח בעניין הזה.

 

 

מה עם המשיכה של ישראל מול העולם כולו: מה אנו יודעים על ישראל? בהשוואה נאמר לפלורידה

בישראל יש 358 אנשים על ק"מ רבוע

ישראל במקום ה 80 בקצב הריבוי

בישראל הגיל הממוצע הוא 29 שנה

71 אחוז יהודים 19 אחוז מוסלמים 3 אחוז נוצרים והשאר בודהיסטים, סינים והאהים.

gdp מאתיים ביליון בשנה

27500 לאדם בשנה מקום 48 בעולם

gini index 0.392

אינפלציה נמוכה של 2% בשנה נכון לכרגע.

7% אבטלה.

בישראל 20370 ק"מ מרובע

בואו נלמד מעט על פלורידה, גם מדינת ים עם מזג אוויר נפלא.

gdp שבע מאות ארבעים ושבע ביליון בשנה

בפלורידה יש 110 אנשים על ק"מ רבוע

בפלורידה  170300 ק"מ מרובעים

פלורידה קצב הריבוי הוא 1.8 בשנה

בכל דירה חיים בממוע 2.5 אנשים

הכנסה ממוצעת 39000 דולר בשנה

13 אחוז מתחת לקוח העוני

​
כתב: דניאל שמר, עו"ד