חגים

 

עובד שעתי או יומי זכאי לדמי חג בתנאים הבאים: אם התמיד בעבודה 3 חודשים מלאים רק לאחריהם הוא זכאי לתשלום יום חג.

דהיינו בשלושת החודשים הראשונים אינו זכאי לדמי חג, העובד אינו זכאי ליום חג אם הוא נופל ביום השבת.

רק אם עבד יום לפני החג ואם עבד יום אחרי החג הוא זכאי לתשלום מלא עבור מקסימום 9 ימי חג בשנה. 

 

יהודי זכאי לימים הבאים סה"כ 9:

1. שני ימים בראש השנה

2. יום אחד בכיפור

3. שני ימים בסוכות

4. שני ימים בפסח

5. יום אחד בחג שבועות

6. יום אחד ביום העצמאות

 

מוסלמי זכאי לימים הבאים סה"כ 5 ימים (אבל זכאי לבחור לקבל כיהודי):

1. יום אחד בהראשון במוחרם (ראש השנה של המוסלמים)

2. יום אחד בחג מולד הנביא

3. יום אחד בחג אל פיטר (אל חיגא'ר)

4. יום אחד ביום שני לפסחא

5. יום אחד ביום שני לשבועות.

 

נוצרי זכאי לימים הבאים סה"כ 6 (אבל זכאי לבחור לקבל כיהודי):

1. שני ימים בחג המולד. 

2. יום אחד בראש השנה. 

3. יום אחד ביום ההתגלות.

4. יום אחד בחג אל-אדחה.

5. יום אחד בחג העליה השמימה.

 

מקום בו נהוג לעבוד שמונה שעות ביום בערב חג שעות הרגילות יהיו רק השבע הראשונות. מקום בו נהוג לעבוד 9 שעות ביום יהפוך להיות נהוג רק 8 השעות הראשונות. עובד במשכורת - מקבל פשוט את השכר הרגיל שלו למרות שלא עבד בערב החג או עבד פחות. 

 

אם אתה מעוניין להוציא עובדים לחופשה מרוכזת של 7 ימים (למשל בפסח) זה מותר. מותר גם לעשות זאת על חשבון ימי החופש שלהם אבל אסור לך להכניס אותם למינוס עבור ימים שאין להם בחופשה מרוכזת של 7 ימים.

 

 

יום בחירה -

 

מהו יום בחירה? ימי חופש אתם כמעסיקים מחליטים מתי וכיצד לתת אותם לפי הצרכים של העסק.

יום בחירה הוא יום שהמועסק בוחר לצאת אליו לחופש בעצמו. 

 

מתי אפשר לקבל לתת לעובד יום בחירה על חשבונך?

ראשית בואו נבהיר אתה לא חייב כמעסיק לשלם עבור יום בחירה לעובד שלך...

אם נרצה לדייק יש לומר שבתאריכים/חגים מסויימים מותר לעובד לבקש יום חופש והשאלה היא האם אנו מאשרים למועסקינו לקבל יום חופש זה. 

אם אשרנו יום חופש

האם אנו מורידים ממכסת ימי החופש יום כזה

או

שיום חופש זה ניתן לו בנוסף לימי החופש הצבורים לרשותם של מועסקינו. 

 

 

 

למועסקים בעסק מותר לבקש ימי חופש, הם אמורים להודיע לעסק על חופשה כ 30 יום לפני שהם מעוניינים לקבל אותה. 

 

אם מועסקים של העסק יוצאים לחופשה והמעסיק מגלה שהם עשו זאת בכדי לעבוד בעסק אחר, רשאי המעביד לנכות שכר עבור יום החופש שאישר.

 

אז מהו יום בחירה המופיע בהסכם קיבוצי?

בהסכמים קיבוציים מעטים יש יום בחירה, אם אתה יהודי יש רשימה של ימים מסויימים בהם העובד יכול לבקש חופש ואתה כמעסיק יכול לאפשר לו לצאת לחופש בלי להוריד לו מימי החופש שלו באותה שנה. 

הימים הם: שושן פורים, יום השואה, יום הזכרון לחללי צה"ל, יום ירושליים, תשעה באב, ערב פסח, ערב 7 בפסח, 1 במאי. יום בחירה שכזה העובד דורש אותו, אתם כמעסיק חייבים לאשר אותו ואתם לא מורידים אותו ממכסת ימי החופש של העובד שההסכם הקיבוצי חל עליו. 

 

יום בחירה לא מכוח הסכם קיבוצי - 

יש חוקים שמאשרים למועסקים לדרוש להיות בחופש ולך כמעסיק אסור לסרב.

 

עליך לאשר את החופש ולנכות יום חופש ממכסת הימים ואלו הימים:

יום ירושליים, 1 בינואר אחרי מסיבות הסילבסטר, חג הסיגד (חג של יוצאי אתיופיה), יום הזכרון, ערב יום העצמאות, יום הנצחון על גרמניה הנאצית במרבית מדינות אירופה הוא התאריך 8 במאי (1945 תאריך סיום מלחמה העולם ה - 2), בישראל הוא חל דווקא ב 9 במאי (1945). יום פטירת הרצל -כ תמוז, יום האשה הבינלאומי, יום הזכרון לעדה הצרכסית ויש עוד ימים לעוד דתות. 

 

 

כתב - דניאל שמר, עו"ד