אריאל חלם על הרגע בו ייצא עם רעייתו האהובה לחופשה, אחרי שנה של עבודה מאומצת כמהנדס בחברה פרטית. כבר נעשו תכנונים ראשוניים, ואף התברר כי החופשה תהא כרוכה בהוצאה כספית ניכרת, אך אריאל ידע כי המעסיק אמור לשלם לו דמי הבראה, אשר בהחלט יסייעו לו להגשים את החלום.

 

ואז, הודיע לו המעסיק כי עליו לצאת לחופשה במועד אותו קבע המעסיק. מה עושים עם "המכה" הזאת? התאריך ממש אינו תואם את תכניותיו של העובד – זוגתו אמורה ללדת סמוך לתאריך זה ובנוסף, החברה הטובה אותה לא ראה שנים מגיעה באותם ימים וזה לא הזמן להיעלם לחופשה.

 

מה עושים? שאלה אחת מתייחסת לעניין מועד החופשה ומה ניתן לעשות בקשר לתאריך אותו בחר המעסיק. השאלה הנוספת, והיא החשובה לענייננו עתה, מתייחסת לדמי ההבראה, החובות והזכויות של המעסיק ושל העובד, מה הסכום המגיע,אופן חישובו ומתי מועד התשלום.

 

מהם דמי הבראה?

השם מעיד על המהות - מדובר בתשלום שמטרתו המקורית הייתה לשלוח את העובד לנופש ולמנוחה. בעבר, יצאו לנפוש  בבתי הבראה ידועים. אבל ה"זמנים" השתנו ועמם אופן הבילוי. קשה לחשוב היום על מצב בו המעסיק יקבע לעובד היכן לבלות את חופשתו ובדרך כלל, העובד מתאים לעצמו את סוג החופשה המתאים לו כדי להתאושש ולצבור כוחות. לכן, בימינו אלה, דמי ההבראה משולמים לעובד בסכום כסף ולעובד נתונה אפשרות הבחירה לגבי אופן מימוש החופשה.

בכל מקרה, מדובר בזכות שלא העובד ולא המעסיק יכולים להסכים לוותר עליהן.

 

כמה משלמים?

הסכום במגזר הפרטי כיום (מאז יולי 2014) עומד על סך של 378 ₪  ליום הבראה אחד.

במגזר הציבורי עומד הסכום לתשלום (החל מיוני 2015) על סך של 425 ₪  ליום הבראה אחד.

הסכום מתעדכן בחודש השביעי של כל שנה (יולי). כך שאם כמעסיק שילמת לעובד את דמי ההבראה של יולי בתחילת אוגוסט והמחיר עלה בעצם כמעסיק הרווחת כי שלמת ללא העדכון. לאחר העדכון תשלם על כל השנה הבאה ביולי הבא (משכורת יולי משולמת עד התשיעי של אוגוסט ולעולם לא אחרי ה 9).

 

איך מחשבים את מספר ימי ההבראה?

במגזר הפרטי, מספר ימי ההבראה המגיע לעובד נקבע בהתאם לוותק שלו במקום עבודתו ובהתאם להיקף משרתו, כמפורט להלן (במגזר הציבורי מספר הימים גבוה יותר):

* עבור השנה הראשונה - 5 ימי הבראה;

* מהשנה השנייה ועד השנה השלישית - 6 ימי הבראה;

* מהשנה הרביעית ועד השנה העשירית - 7 ימי הבראה;

* מהשנה האחת עשרה ועד השנה החמש עשרה - 8 ימי הבראה;

* מהשנה השש עשרה ועד השנה התשע עשרה - 9 ימי הבראה;

* מהשנה העשרים ואילך - 10 ימי הבראה.

 

איך נעשה החישוב:

מספר שעות עבודה רגילות בשבוע X מחיר יום הבראה X מספר ימי הבראה לפי הוותק=דמי הבראה.

באופן זה עובד שעתי מרוויח לפי חלקיות המשרה שלו.

במילים אחרות:

מספר ימי ההבראה להם זכאי העובד בהתאם לוותק שצבר (על פי ההסכם הקיבוצי החל עליו), כפול התעריף ליום הבראה (על פי ההסכם הקיבוצי החל על העובד) כפול חלקיות היקף המשרה (הממוצעת) של העובד וכפול חלקיות העסקתו בשנה החולפת (במקרה והוא לא עבד שנה מלאה).

 

 

מתי נהוג לשלם דמי הבראה?

התשלום מתבצע בדרך כלל באחד מחודשי הקיץ (יוני עד ספטמבר של כל שנה), כאשר התנאי הוא שהעובד השלים שנת עבודה אחת מלאה. רק לאחר תום השנה ישולמו לו דמי הבראה לפי היקף משרתו עבור החלק היחסי של השנה הקודמת, עליו לא קיבל תשלום. כלומר, עובד שעד למועד תשלום דמי ההבראה טרם השלים שנה במקום העבודה, יקבל את דמי ההבראה במועד התשלום הבא בשנה העוקבת. בדמי ההבראה שיקבל תחושב גם החלק של השנה הקודמת (עליה טרם קיבל תשלום).  

איך משלמים?

מהסכום שמשולם כדמי הבראה יש לנכות מס הכנסה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות, הואיל ומדובר בהכנסה מעבודה, אך אין צורך להפריש לגביו לפנסיה או לפיצויי פיטורין (כך נקבע לרוב בפסיקה, אבל בדיני עבודה כל שופט או חבר כנסת יכול לשנות עניין זה ואז יקבע כי זה חלק משכר הבסיס ולכן יש גם על תשלום זה לבצע הפרשות).

ניתן להוסיף את דמי ההבראה למשכורת בתשלום אחד, בשני תשלומים או בארבעה תשלומים, וניתן גם לפרוס את התשלום על פני השנה כולה (מדי חודש בחודשו) באופן יחסי, כל עוד התשלום עומד בדרישות צו ההרחבה, הכל כפי שמתאים ונוח למעסיק. במקרה שמבקשים לשלם את דמי ההבראה מדי חודש יש לקבוע זאת במפורש בחוזה העבודה ולייחד את התשלום מיתר הרכיבים המופיעים בתלוש השכר. המלצתי היא לשלם את הסכום כולו בתלוש השכר של חודש יולי, כלומר בתחילת אוגוסט, משום שבאותו מועד נקבע גובה הסכום עבור אותה שנה, ולכן אין יותר את הצורך בהשלמת הסכום או בגריעתו במקרה של שינוי בו.

נדגיש  כי המעסיק  אינו רשאי לכפות על העובד לצאת לנופש במימונו במקום לשלם לעובד דמי הבראה, אלא אם העובד נתן לעניין זה את הסכמתו במפורש ובכתב.

 

תקופות שאינן נכללות במסגרת חישוב תקופת העבודה:

חופשה ללא תשלום - תקופה שבה המועסק שהה בבית, למשל עקב תאונה בעבודה. מדובר בכל תקופה שלא מתקיימים לגביה יחסי עובד-מעסיק.

יוצאים מהכלל: מילואים, חופשה שנתית וחופשת לידה.  

 

לא שולמו דמי הבראה? מה ניתן לעשות? להיות ערניים -

העובד יכול לתבוע את המעסיק עד 7 שנים אחורנית על אי-תשלום דמי הבראה. אולם, אם הסתיימו יחסי עובד-מעסיק בין הצדדים, אזי המעסיק חשוף לתביעה של שנתיים אחורנית בלבד, באופן שזכויות שלא נתבעו, ושמקורן בתקופה העולה על  השנתיים האמורות, אינן ניתנות לתביעה והסכום שנטען כי לא שולם בגינן – אבוד  עבור העובד.

 

 

מה לגבי עובד קבלן?

עובד קבלן אינו מאבד מהזכויות אפילו אם התחלף הקבלן במהלך תקופת העסקתו. מדובר בשמירת רציפות של זכויות. נציין רק כי עובדי קבלן, בעיקר בתחום הניקיון, השמירה והאבטחה צריכים לבדוק את צווי ההרחבה החלים לענף הרלבנטי לגביהם, הואיל וקיימות הוראות מיוחדות.

 

 

חישוב דמי הבראה

א.   

התקופה לתשלום - 12 חודשי עבודה

ימי הזכאות באותה השנה (ימי הזכאות הם בשנה השנייה ואז צריך לשלם לעובד עבור 6 ימים ולא לשכוח להשלים עוד 5 ימים עבור השנה הראשונה של עבודתו לגביה לא שולמו לו דמי הבראה. במקרה כזה  המלצתי היא לחסוך את הכסף בצד ולצבור עליו ריבית או לשמור אותו אם העובד עזב טרם חלפה שנה, מפני שבמקרה כזה הסכום חוזר לקופת המעסיק. אם המעסיק מבקש לשלם לעובד לפני שחלפה השנה, מומלץ להחתים את העובד על הסכם בו ייקבע מפורשות כי יהיה מותר למעסיק לקבל החזר של הסכום או לנכות את הסכום מתשלומים שמגיעים לעובד (בגמר החשבון). היה ולא נחתם הסכם בעניין (או לא צוין בהודעה לעובד) והעובד לא החזיק שנה בעבודה, המעסיק לא יוכל לקבל בחזרה את הכסף ששילם לעובד  במקרה שהעובד עזב בטרם השלים שנת עבודה אחת.

ב.   

את תוצאת סכום ימי ההבראה נציב בנוסחה לחישוב הסכום הסופי לתשלום -

סה"כ  = (אחוזי המשרה)*סכום יום הבראה* סה"כ ימי הבראה (א).

 

 

 

הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה-טּוֹב, וּמָה-ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ, כִּי אִם-עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד

 

– מיכה, ו', ח'

 

כתב - דניאל שמר, עו"ד