התארגנות יורדת מכוחה! למה?
ההסתדרות החדשה (היא כמובן הישנה שבהן) היא גוף הולך ונעלם כל שנה חולפת היא נחלשת, המבצע החדש שלה של - "חברות בחינם עד שנחתום על הסכם קיבוצי" הוא סימן של חולשה, אולי סימן אפילו של גוף שלא מצליח להביא חברים חדשים בשכר רק בחינם ולמעשה עומד בסכנת פשיטת רגל.
אנו עדים לתקופה של הרבה יחסי ציבור ואמירות על התארגנות, במקום בהתארגנות אמיתית.
עובד כיום לא רוצה שחלק קטן מהעובדים שליש שבוחר ועד - יקבע לרוב את סדר היום ואף יזכה לחלק משכרו ללא שהוא בחר בכך.
כיום יש משרדי עורכי דין מובילים שמדריכים עובדים, כיצד להשיג את זכויותיהם ולשפרם בעזרת הקמת ועד או עמותה שמטרתם להתארגן ולחתום על הסכם.
שאינו מטעם הסתדרות או ארגון בעל אינטרסים חיצוניים לחברה ולארגון.
עובדים מצטיינים שחברותם היא במקביל לעבודתם, שעושים זאת ללא הפסקה בעבודתם, ללא טובת הנאה משום סוג אלא במקביל אליה, עובדים שרואים את הכוח שלהם בשיתופיות עם עובדים נוספים ועם החברה ולא כנגדה.
יש אנשים בארגוני עובדים שרוצים את טובת העובדים ויש כאלה שרוצים את טובתם האישית.
עובד כיום לא מעוניין שגוף (שאפילו לא קשור לחברה), ירוויח כסף ועוד משכרו שלו, אפילו לא משכר המעביד שלו בשביל להגן על זכויות שקומץ קטן של עובדים (לרוב הועד) שנאמנותם לאינטרסים חיצוניים של גוף חיצוני כמו ההסתדרות מנהל ומכוון והעובד המועסק בעסק לעיתים אינו שותף להם,
האם הם שיקבעו את סדר היום.
עובדים מבינים שההסתדרות לא מתייחסת לעובדים של חברה מסויימת כחשובים היא מייחסת חשיבות גדולה לעצמה, כל עובדים של כל חברה הם אותו דבר בעיניה, היא נוטה להשתמש בעובדים ממקום אחד כדי להשיג עובדים ממקום אחר - אבל עובד רוצה שהוא אישית ועובדי החברה שלו יהיו החשובים ביותר הוא רוצה ייצוג עבורו ולכן הוא משלם, לא כדי שכספו ישומש לקמפיין ופעולות שיביאו חברות אחרות שלמעשה מעיקות ומפריעות לייצוג ולמשאבים שצריכים לשרת אותו.
התארגנות היום אינה יותר לשם אידיאולוגיה כלכלית של שיוויון - היום המטרה של התארגנות צריכה להיות יצירת תנאים טובים יותר לעובדים, תוך מיצוי התנאים והגנה מפיטורין.
הסיבה להתארגן היום היא ממש דומה לעשיית ביטוח וקבלת ייעוץ משפטי טוב, הרי ההגנות בחוק קיימות ומעסיקים מפחדים מהכוח ההולך ועולה של הזכויות עובדים שגם מכירים ויודעים מה מגיע להם.
רשתות חברתיות הופכות את התקשורת ביניהם לבין לחץ פוליטי לקל עבור עובד כאשר כל מה שעוצר אותו זה אולי פחד מתביעות לשון הרע שכוחן עוד לא ברור בבית הדין לעבודה.
אולי בעתיד נראה ארגוני עובדים רבים יותר, חדים יותר ומדוייקים יותר שרוצים את טובת העובדים שהם מייצגים, אין ספק שזה אפשרי, להקים ארגון אמיתי שמטרתו לשפר את החוזים האישיים של כל עובד ועובד ולא של כל העובדים שאין ביניהם הרבה במשותף ואולי אפילו יש סתירה כי ברור שעוגה שווה אומרת שכולם ירוויחו מעט, יש עסקים רווחיים שאין להם תחרות כמו בנקים ויש עסקים שאם לא יהיו תחרותיים יפטרו את כל העובדים כי הם פשוט יקרסו.
כיום אנחנו יודעים שהשאיפה של רוב העובדים למקום מאורגן רק לשם ארגונו חלף עבר לו, נאמנות המועסקים כיום לקומוניזם, של דברים גדולים ולא ברורים נעלמה, כיום הנאמנות של עובד היא למשפחתו ולעצמו שאיפתו לא רק לשרוד, שאיפתו להצליח, להתעשר, לשפר.
עובדים היום אפילו לא רואים בחברה גדולה משפחה, אלא שותפים, מקום להתפתחות אישית ולשכלול יכולותיהם. (למרות שחברות משקיעות המון בלנסות לגרום להם לחוש כמשפחה) כמשפחתם רוב העובדים לא קונים את זה היום, כמו שהם לא קונים שההסתדרות רוצה את טובתם האישית.
עובדים מבינים כיום שהם צריכים לדאוג לעצמם לחסכון, לפנסיה, למשכורת גבוהות, הם מבינים שאם כולם מקבלים אותו דבר, אז הם לא ירוויחו יותר. כיום ברור שאין משמעות לכסף, רק ליותר כסף מזה שלידי, חוסר האמון הוא לכל כיוון גם לא מאמינים לממשלה, יש כיום נשיא בכלא על אונס, ראש ממשלה בכלא על גניבה מהם. ההסתדרות עצמה לא משלמת הרבה לעובדיה ולא מתנהלת בתום לב וניקיון כפיים פעמים רבות, אמנם היא חשה את רוח האידיאולוגיה ופעמים רבות זה אמיתי, אבל המציאות היא תמיד מורכבת יותר.
בדיחה
מספרים על שני מכרים שהלכו מחוף הים אל תוך היער, פתאום ביער הם נתקלים בנמר ענק, אחד מתכופף ומתחיל לנעול את נעלי ההתעמלות שלו. אז השני אומר לו
"טיפש, אתה חושב שתוכל להשיג את הנמר כי תלבש נעליים"
וזה שלובש עונה
"מה פתאום להשיג נמר, אני רק צריך להשיג אותך".
זאת האמת היום והיא ברורה לכל עובד בכל חברה.
זה בעיקר נכון לעובדים שיש להם נעלי התעמלות, הם העובדים הטובים, הם יודעים שהם לא בסכנה, הם טובים, לא יפטרו אותם, לא יפגעו בהם, להפך יקדמו אותם.
הקומוניזם נכשל
הבעיה היא שההסתדרות תמיד מבקשת מהעובדים הטובים להקריב למען הפחות טובים, לשבות בשביל עובדים בחברות אחרות וזה ניצול בעיני העובדים הטובים, כך הם נפגעים שוב ושוב, זה מוציא את החשק להיות עובד טוב.
כך הקיבוץ נפל וגם ברית המועצות נכשלה, כי זה גורם לטובים לוותר, ובלי הטובים החברה תכשל ואם החברה תכשל הרעים יפוטרו.
זה גורם לאנשים לומר אם במילא אקבל בזמן מסויים קידום ולא כי אני הכי טוב אני צריך להמתין שהעובד שהגיע שנה לפניי יתקדם וכמו כולם מדוע שאנסה להיות טוב יותר.
אנשים מבינים כיום שהחברות עצמן בתחרות נוראית, הן לא יכולות לפעול בצורה שיוויונית בשוק קפיטליסטי.
אם כל החברות בשוק כזה זה הוגן, אבל חברה אחת שיכולה להתנהל בצורה כלכלית מול חברה אחרת שהיא מאורגנת, החברה המאורגנת מייד במצב של חסרון. בעיקר כשקשה וצריך לפעול מהר, רק בגלל שהארגון מייצר בירוקרטיה נוספת.
יש חברות שבהם העובדים הם באמת סוג של בעלים, הם מקבלים אופציות, מניות ופעמים רבות המנהלים של היום צמחו בחברות והתחילו כעובדים.
הכוח של ארגון עובדים פעם היה ביכולת להעביר מידע, לדבר בקלות עם רבים דרך הארגון. כיום כל העובדים בכל חברה מאורגנים ומקבלים מידע ברגע שנותנים להם מכשיר חכם, קבוצה בפייס בוק ובווטס אפ.
העובדים חכמים ומהירים יותר מהמעסיקים והם לא פריירים, הם יודעים לקרוא על הזכויות שלהם ולדרוש אותם. והם יודעים שיש את בתי הדין שמחכים שיבקשו מהם עזרה. אין יותר סודות ואין הפרד ומשול. לכן על מעסיק להיות שקוף, להיות עם העובדים ולתת יותר זכויות, יותר יחס ויותר תנאים כדי להשיג את העובדים הטובים ביותר.
למעשה כל העובדים כבר מאורגנים.
האם זה טוב למעסיק?
אילו הגנות יש במקום ארגון עובדים?
כמובן שירידת כוחה של ההתארגנות וירידת כוחם של הסכמים קיבוציים אין משמעותם שאין הגנה לעובדים, להפך, ההגנה כיום חזקה מאי פעם, כיום גם המחוקק וגם בתי הדין שומרים על העובדים החלשים ומעסיקים נענשים בקלות.
מעסיקים טפשים שמתנהגים בשרירותיות, באלימות, בחוסר תום לב לעובדיהם.
כיום נהנים מהגנה חוזית!
ומחקיקת מגן!
חוק שכר מינימום, חוק שכר שווה לעובד ועובדת, חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, חוק פיצויי פיטורין, חוק פנסיה.
דהיינו כמעט ואין כיום חוק שאומר שאי אפשר לתת כמה שרוצים כלפי מעלה
אבל יש הגבלה ברורה כלפי מטה.
ומי שלא משלם את המינימום בדין הקנסות הם אדירים, בית המשפט לא מרחם על מעסיקים מרושעים.
דהיינו לא צריך ארגון עובדים כדי לקבל שכר מינימום, לא צריך ארגון עובדים לדרוש פנסיה, או קידום.
כמובן כן צריך עורכי דין, אז אם כל העובדים יעשו קופה ויגידו אנחנו מסדרים לעובדי החברה עורך דין מהקופה לשמור על קיום חוקי המגן, לבדוק את החוזים האישיים שלנו ולהגן על העובדים בזמן פיטורים, זה כל ההגנה שעובדים צריכים.
מהי ההגנה החוזית?
הגנה חוזית היא הגנה חדשנית - חובת הודעה מוקדמת, חובת השימוע, חובת תום הלב. עובד פוטר לאחר זמן קצר מסיבה שאין כסף לשלם, הרי ידעו זאת גם כשקיבלו אותו זה טיעון שעלול לא לתפוס. רצון לפטר עובד מבוגר כי צעיר הוא זול יותר עלול לא לתפוס כיום. פיטורים של עובד כי לא הסכים להורדה בתנאיו עלול לא לתפוס. בתי הדין יגנו על עובד כזה.
ההגנה היא אישית, גמישה ובעל מבחנים מודרניים. הפרטים כיום אינם קבוצה, אנחנו בעולם אינדיוידואלי בה כל אחד הוא חשוב בפני עצמו ואסור לזלזל בו.
מעסיק חכם לכן, צריך לפחד, צריך לפחד מאוד, אסור לו להתייחס לעובד כאילו היה חפץ, כאילו ניתן לפטרו בהינף יד.
זכות השימוע הופכת להיות חשובה והיא באמת חשובה גם לך כמעסיק/ה כי זאת הזדמנות לשמוע, מה יש לעובד החכם שלנו לתרום לנו, למה שינוי זה לא טוב לנו ולא רק לו. כי עובד והחברה כיום הם אחד.
מעסיק חכם טוב יעשה וגם חייב לעשות שימוע, לפני כל שינוי בתנאים וכמובן לפני פיטורים. השימוע צריך להעשות באמת בתום לב ובנפש חפצה, דהיינו כאשר המעסיק באמת צריך להקשיב ולשמוע לפני שהוא מחליט. הוא צריך להציג לעובד שלו את כל הסיבות האמיתיות ולפרוס אותן בפניו ולתת לו אפשרות להכין תשובות, לאחר ששמע את התשובות עליו לקחת זמן ולשקול אותן ואם הן טובות לאפשר לעובד הזדמנות שנייה, לתקן לשנות ורק אז אם זה לא הצליח להחליט או להעביר מקום או לפטר.
אבל אז זה ברור לעובד וגם לו שהסיבות הן ברורות, לפעמים באמת העובד לא אוהב, לא מעריך או נמאס לו ממקום העבודה הנוכחי.
עוד הבדל גדול בין העובד של היום לעובד של פעם שהיה זקוק מאוד לארגון עובדים הוא שעובדים כיום הם לא רק עובדים.
חלקם גם לומדים באמצע העבודה, נוסעים לחו"ל ללמוד.
חלקם מקימים עסק אחר במקביל לעבודה, חלקם מחליפים מקצוע, חברה ומקום.
חלקם עובדים בשני מקומות שונים ודווקא הם המוגנים ביותר. כי הם עובדים שיש להם תוכנית חלופית למקום העבודה היחיד.
דיני העבודה ברובם נשענים על חוקים ישנים ומחשבה ישנה בה מניחים כי עובד מתחיל עבודה במקום יחיד ונשאר שם עד יציאתו לפנסיה, צריך לשמור לכן על מקום העבודה ולדאוג לפנסיה כלשהי ואז הכול בסדר.
עובדים כיום לא רוצים זאת, הם רוצים להתפתח, גיל הפנסיה הולך ועולה, הם לא רוצים להיות תלויים ולכן הם רוצים לייצר לעצמם אופציות חלופיות, מקצוע נוסף, רשיון נוסף, עסק קטן שידאג להם לא רק לממון אלא גם לעשייה בזקנתם.
התארגנות היא?
התארגנות היא כסף גדול כמובן, כסף יכול לקנות כוח, המטרה האמיתית של הגבייה של הכסף מהעובדים וזה ראינו בארצות הברית מתרחש בקיצוניות כאשר אירגונים קנו פוליטיקאים והשתמשו בעובדים כדי לומר להם למה ולמי להצביע בבחירות.
הדבר הזה פירושו לעיתים כוח ובעיקר בגופים גדולים ועשירים שבהם אפילו אם יש שביתה אז אין שום השפעה על התוצר בטווח מהיר, כמו למשל בבנקים, בחברות ביטוח בנמלים ובגופים שהם לא פרטיים, שם הכוח האדיר הוא מעגל שעובד כך - פוליטיקאי מקים ארגון, מארגן את העובדים, העובדים משלמים כסף לארגון, הארגון מעביר את הכסף לפוליטיקאי, הפולטיקאי מארגן חוק ששומר על העובדים, העובדים גובים יותר כסף, השכר שלהם עולה, הם נותנים לפוליטיקאי יותר כסף והם מוגנים, הבעיה מתחילה כשהמחיר עולה, השירות שהציבור מקבל מאותם ארגונים יורד ובמדינות מסויימות בארה"ב הדבר הוביל לפשיטת רגל של מדינות.
אם השירות היה עולה ברמה שלו, זה היה הגיוני.
הבעיה שההגנה לא הולכת לעובדים הנכונים, אותם עובדים מנוצלים שלא מרוויחים מספיק, אלא ארגוני עובדים רוצים לארגן מקומות בהם המשכורות גבוהות כדי להרוויח אחוזים מהמשכורות הגבוהות.
צדק?
צדק יש כשארגון כזה קם לא בשביל להרוויח כסף, לא גובה תשלום עבור הארגון והמלחמה לטובת ייצוג של העובדים. אם למשל היה חוק שהכסף של הארגון חייב ללכת בעצמו לטובת העובדים בלבד ללא שאפשר לתרום אותו, אם הכסף היה מפוקח על ידי וועדות שדואגות שהוא יושקע בעובדים בלבד ובאותם עובדים שהוציאו אותו.
אם היה חוק שאסור לארגוני עובדים לומר לעובדים למי להצביע או איך לחשוב אבל בסוף מה שקורה הוא שהארגונים מנוצלים והעובדים מנוצלים על ידי גוף שהוא כלל לא רואה את האינטרס של אותם עובדים באותה החברה שבהם הם עובדים לנגד עיניו - כמובן זה לא תמיד נכון אבל צריך להיות עירניים לאפשרות הזאת ולסכנה הזאת.
האם זה הגיוני שיהיה חוק שיאפשר למי שלא רוצה להיות חבר בארגון ולא רוצה לשלם שהוא יוכל באמת לבחור, ברור שזה לא אינטרס של ארגוני העובדים אבל זה אינטרס של חברה דמוקרטית. למה שאני אשלם על שירות שאני לא מבקש או לא מעוניין בו, למה שליש או רוב זה הגיוני? לא ברור, שוב זה רק עניין פוליטי.
ברור שכיום צריך לשפר תקשורת בין עובדים למעבידים, כיום הטכנולוגיה מאפשרת להעביר הצבעות ולקבל רעיונות ממש מהעובד האחרון, כיום חברה חכמה חייבת להבין שעובד אחד יכול לעשות נזק אדיר אם מתנהגים אליו לא יפה וכיום חברות חייבות להבין את הערך של יחס נכון לעובדים.
האם עדיין צריך ארגוני עובדים?
כמובן שיש מקומות שבהם מעבידים לא מבינים שיש חוק ולא פועלים על פיו ושם צריך כוח רב נגדם. כמובן שבמקומות שכל העובדים מרוויחים אותו דבר ואין פערים, יש רק עובדי מסלול ובעלים אולי צריך כדי להעלות את המשכורות בעזרת ארגון עובדים.
מה החסרון?
אבל גם צריך להיות מודעים לכך שבמקומות תחרותיים, זה לא יעלה את השכר, במקומות שהם לא תחרותיים זה בטווח רחוק פוגע במדינה, באזרחים כולם ומעלה את המחיר של החיים של כל החברה, מקטין בטווח הרחוק את כמות העובדים שנכנסת לתחום העיסוק, מקטין את הגמישות והפיתוח ורוב הכסף לא הולך לעובדים עצמם.
כל המדינה מרגישה את העלות שהיא משלמת על הכוח של הארגון בנמלים בישראל, האם האזרחים נהנים מהשירות התחרותי של הבנקים שכולם מאורגנים, האם בנקאים הם באמת העובדים שזקוקים להגנה ארגונית וכוח נוסף. האם העובדה שההסתדרות החדשה (ישנה) מארגנת את כל חברות הביטוח באמת תורמת למדינה ולעובדים המנוצלים שם? בזה אני לא בטוח, האם זה טוב שכל סכסוך משביתים את שדה התעופה.
מה שברור הדברים אינם כל כך שחור ולבן כמו שנראה.
האם שכר צריך להיות מחובר לרווח?
אם שכר עולה משכורת צריכה לעלות ואם הרווח יורד המשכורת של המועסקים צריכה לרדת, לדעתי כן.
יש כאלה שחושבים שלא. הבעיה היא שאם המחשבה היא שלא אז זה מוצדק שישלמו לעובדים מעט ככל שניתן ובלי קשר להצלחה שלהם בעבודה.
אם אין קשר אז גם ברור שאין שום סיבה להתאמצץ ולהצליח בעבודה, אז אולי לא יפוטרו אבל חברה שבה עובדים יודעים שהרווח וההצלחה של החברה תלויה בהם יעברו את החברה המתחרה והחברה שמשלמת לעובדים בלי קשר להישגיהם תפשוט את הרגל ותעלם. שוב אני אומר זה לא שחור ולבן.
ההסטוריה היא גלגל שצריך לאזן כל הזמן.
כתב: דניאל שמר, עו"ד
 התארגנות בעבודהמושגים בהתארגנות עובדים |
|---|
 תשלום דמי חברההסתדרות החדשה מוותרת על תשלום דמי חבר למה מה התוצאות האפשריות של מהלך כזה |
 פסיקהפסיקה שקשורה בארגוני עובדים וניתוחים שלה |
 חדש בהתארגנותעולם התארגנויות העובדים מלא באירועים וחדשות חלק מהם נציג כאן |
 מו"מכלי חשוב מאוד במו"מ |
