יחסי עובד מעסיק - המטרה להבין מהם יחסי עובד מעסיק - מהן נטיות בית הדין והמבחנים בהם הוא משתמש לקבוע אם יש או אין יחסי עובד מעביד ולבסוף איך למנוע ספק אם קיימים או לא קיימים יחסי עובד מעביד.

 

למה חשוב לקבוע אם מדובר בעובד?

 

1. לפעמים אתה רוצה לקחת עזרה לעסק. אבל אתה לא יודע אם אתה יכול להרשות זאת לעצמך באופן קבוע או שאתה לא יודע איזה עזרה בדיוק אתה צריך או שאתה לא יודע איזה סוג עובד אתה צריך. 

 

2. אז אתה חושב לקחת עובד אלא פרילנסר או קבלן. אתה מפרסם ומוצא כזה. 

 

3. אומנם אתה משלם לו יותר לשעה מאשר היית משלם לעובד, אבל העסק גודל ומצליח ואתה מבקש ממנו להפוך לעובד רק שלך או שאתה מחליט לקחת עובד אחר במשרה חלקית או מלאה במקום הקבלן. 

 

עובד יש לו עלויות גבוהות יותר לעסק?

 

4. התשובה היא שלעובד יש עלויות נלוות או נסתרות שצריך לקחת בחשבון, למועסק שיש לך יחסי עובד מעביד איתו אתה צריך לדאוג למשל: לקרן פנסיה, אתה צריך לדאוג לו לעבודה ולא רק לשכר, אתה צריך לדאוג לו לפיצויי פיטורין, לימי הבראה, אתה צריך לנהל פנקס שם תרשום שעות, שעות נוספות, חופשות וכו'. אתה צריך לשמור על הקיום של חוקי העבודה ולעקוב אחריהם כל שינוי בתאים שלו דורשים שימוע. כל הדברים הללו נחסכים ממך כשמדובר באדם חיצוני שאינו עובד, אדם כזה אתה יכול לעשות איתו חוזה ואם יש בעיה או חילוקי דעות הוא יכול לתבוע אותך בבית משפט. אם הוא עובד יש לכם יחסי עובד מעביד והוא יתבע אותך בבית הדין לדיני עבודה שם הוא נהנה מהגנות מיוחדות. שם אגרות התביעה זולות יותר ועובדים זוכים להעדפה ברורה על מעסיקים.

 

מבחני עובד מעביד או כיצד מחליט בית הדין אם יש יחסי עובד מעביד או אין? 

בית הדין לא מחליט לפי מה שקובעים הצדדים אלא לפי ההתנהגות שלהם בפועל, מההתנהגות לומדים את האמת על היחסים והיא קובעת אם בית הדין הוא המקום להגיש את התביעה ואם נותן השירות הוא באמת עובד של העסק (זה חשוב לגבי חוקי מגן מיוחדים, הסכמים קיבוציים, מס הכנסה, מס מעסיקים, אחריות נזיקית ואחריות בגין גניבה ממעסיק). 

 

5. בית הדין לדיני עבודה בודק כל מקרה ומקרה ומסתכל מה התכלית, האם מדובר בעבודה בתשלום או בהתנדבות מה המעמד והסטטוס של היחסים ולא מה הייתה כוונת הצדדים, כלומר אם תכתוב בחוזה "קבלן" ואפילו "מוסכם כי אין יחסי עובד ומעביד" אם בעצם ההתנהגות מדובר בעובד ובמעביד זה יגבר. 

 

5.1  מבחן הפיקוח והשליטה: האם מדובר במועסק שאתה שולט בזמן שלו, בהתנהגות שלו, אתה מפקח עליו והוא נותן לך לעשות את כל אלו. כלומר הוא מוותר על הרבה דברים חשובים למענך. ככל שהפיקוח והשליטה יותר גדולים וככל שהויתור יותר גדול כך בית הדין ייטה לקבוע כי מדובר בעובד. 

 

5.2 מבחן ההשתלבות (הפן החיובי): האם המועסק הוא חלק מהעסק, האם הוא מגיע לעסק באופן קבוע וצפוי, האם הוא מקבל תשלום בזמן קבוע ובסכום קבוע, האם העסק מתנהג אליו כמו אל עובד דהיינו בודק משמעת, דורש ציות לנהלים של העסק, העסק דורש ממנו להיות זמין דהיינו האם הוא באמת הפך לחלק מהפעילות הרגילה של העסק.

 

מבחן ההשתלבות (הפן השלילי): האם יש למועסק עסק נוסף מעבר ללעבוד אצלך, כלומר אתה עוד לקוח מבן לקוחותיו הרבים, הוא לא משתלב בעסק שלך באמת אלא מפתח את העסק שלו. הוא מבקש ממך לא להיות עובד קבוע כי הוא מעדיף להוציא לך חשבונית כמו לכל לקוח אחר שלו הוא לא חלק רגיל של העסק אם הוא הולך העסק יכול להתמודד והוא יכול להתמודד, הוא שוכר את עובדיו ומרוויח את כספו ממקורות אחרים כלומר הוא לא השתלב לגמרי בפעילות הרגילה, הצפויה והשוטפת של העסק. 

 

5.3 מבחן הציוד: האם אתה מעניק לו את כל הציוד ובאופן קבוע, אם אתה נותן לו נייד, רכב, עטים, בגדים, ככל שנתת יותר ציוד ומדובר בציוד יקר יותר שהוא שלך ולא שלו, דהיינו אתה המרוויח מכך ואתה השולט והוא תלוי בך (כך שאם יפוטר אין לו יכולת להמשיך עם הציוד ולשרת אחרים) כך נטיית בית הדין לקבוע כי הוא עובד שלך תגדל. 

כמובן אם הוא רוכש דברים קטנים וזולים זה לא קובע שהוא עצמאי עדיין, יש לזכור כי בודקים כל מקרה לגופו, כך שמדובר בעניין יחסי של הגיון ספציפי.

 

אם המועסק מגיע כל יום לאותו שולחן שהוא שלך ומשתמש בציוד שהוא שלך, אז למרות שהוא מוציא לך חשבונית כל חודש בתשיעי כמו העובדים שלך יהיה קשה לקבוע כי הוא פרילאנסר.

 

5.4 מבחן התלות האישית: אם העובד לא מגיע לעבודה מי מביא מחליף? אם העסק דואג למחליף אז מדובר בעובד אם המועסק מוצא מחליף מדובר אולי בקבלן. 

 

5.5 מבחן הרצון של הצדדים: אתה הצאת לו להיות עובד אבל הוא לא הסכים או לחילופין הצעת לו לבחור בין אפשרות להיות עובד או עצמאי והוא בחר עצמאי כי כעצמאי הוא חוסך בעלויות אתה צריך להוכיח שאתה נתת לו שתי אופציות, נהוג לשלם לעצמאי יותר בלפחות 25 עד 50 אחוז מהסכום שהיית משלם לעובד זה מחזק את העובדה שהדבר היה רצון אמיתי של המועסק ולא ניסיון שלך להמנע בצורה פלסטית מיחסי עובד מעביד. 

 

5.6 כיצד המועסק רשום: במס הכנסה וביטוח לאומי: האם הוא רשום שם כעוסק מורשה, כחברה עוד לפני שעבד איתך, בלי קשר אליך, האם הוא עשה זאת רק כי אתה ביקשת ממנו ולא כי הוא באמת רוצה זאת. 

 

5.7 מבחן הזמן: ככל שיותר זמן הוא עובד עבורך, כך נטיית בית הדין תהיה לראות בו עובד ולא קבלן. 

 

5.8 מבחן התלות: ככל שהתלות של המועסק בעסק גדולה יותר כך נטיית בית הדין תהיה לקבוע כי מדובר בעובד ולהגן עליו, ככל שהמועסק אינו תלוי בעסק כך יש סיכוי שייקבע שאין יחסי עובד מעביד. 

 

 

סיכום מבחני עובד מעביד -

בית הדין מחפש בכל המבחנים סימנים ליחסים שבאמת שררו בין הצדדים מדובר בסקאלה ולא באמת מוחלטת אלא באמת יחסית יש לבית הדין מקום לשיקול דעת אדיר.

 

לדוגמא: אם מועסק שלך, תמיד מודיע לך לפני שהוא יוצא ליום חופש, מקבל תשלום תמיד באותו זמן, עובד אצלך 20 שנה, תלוי בך מאוד ומסתמך עליך לשם פרנסתו, עובד באותו מקום, מוזמן לכל האירועים של החברה, התייעצו איתו לפני כל שינוי בסכום התשלום שלו, הוא קיבל מהעסק הכשרות, הטבות, כספים בחגים וכו' קשה יהיה לבית הדין לקבוע שלא מדובר בעובד.

 

ולהפך, אם מדובר במועסק שיש לו 20 עסקים כמוך, אין לו שום תלות בך, הוא מגיע והולך כפי שמתחשק לו, אם אתה מבקש ממנו לבצע משימה הוא יכול לומר לך "לא" ואין שום בעיה, הוא לא מודיע לך כיצד או באיזה כלים הוא משתמש, הוא מוציא לך חשבונית כל פעם לפי מה שנקבע אד הוק, הוא מבצע את המשימות ממקומות שהם פשוט לא עניינך, יש לו עסקים נוספים שאין לך מושג מהם, הוא שנה עובד 10 שנים לא ואז כן לפי צורך שמתאים לו, אתה הצעת לו להיות עובד והוא סירב כי הוא לא רצה או כי הוא מרוויח הרבה יותר כעצמאי. הוא מעולם לא ביקש יום חופש או קיבל הבראה, הוא לא זכה לשימוע - סביר להניח שאם לאחר כל זה הוא יגיש תביעה נגדיכם בבית הדין לדיני עבודה הרי שהוא טועה ואין ביניכם יחסי עובד מעביד. 

 

מה הסכנה?

הסכנה לכם כמעסיקים היא שתקחו עובד שהוא קבלן עצמאי או פרילנסר תשלמו לו הרבה כסף, יותר ממה שהייתם משלמים לעובד ולאחר מספר שנים הוא יגיש תביעה לבית הדין וידרוש גם חופשה, הבראה, פיצויי פיטורין, יגיד שלא עשיתם לו שימוע ושהוא זכאי להגנה של בית הדין. 

לכן אם באמת מדובר בעובד אסור לכם להעסיק אותו בהסדר רק כדי לחסוך בעלויות של הזכויות הסוציאליות או כדי שתוכלו לפטרו בקלות או כדי לעבוד לפי תוצאה ולא לפי שעות.

 

הפתרון למי שהוא באמת פרילאנסר ואתם רוצים להגן על העסק עליכם לכתוב התנייה ששמה סעיף גדרון:

א. לכתוב הסכם ולציין שהעסק מציע שהנ"ל יהיה עובד, אבל הוא בוחר לעבוד כעצמאי, משכורתו לפיכך גבוהה ב 50 אחוז מעובד רגיל בדרגתו ובוותק שלו.  

ב. להכניס תניית גדרון שאם המועסק יגיש תביעה ובית הדין יקבע כי הוא עובד יהיה עליו להשיב את הכספים שקיבל ביתר. 

ג. לדרוש לקבל מעקב של שעות עבודה ולשמור אותן למקרה שתוצג תביעה, הדבר יקטין מאוד את הסיכון לטענה שיש פער בין השכר שניתן לבין העבודה שהושקעה בפרוייקט על ידי העצמאי וליצירה של פער גדול. 

 

בבית הדין לדיני עבודה מדובר בסקאלה ובמקרה פרטי תמיד יש סכנה כלשהי ששופט יקבע כי מדובר בעובד- 

אבל בית הדין נוטה לכבד את הרצון האמיתי של הצדדים ולהתייחס בכובד ראש לתום הלב שלהם.

אם מדובר במועסק שבחוסר תום לב ביקש להנות משכר גבוה יותר, חתם על ס' גדרון שאומר שהוא מבין שהוא מקבל יותר מעובד רגיל, קיבל אפשרות להיות עובד, סירב לקבלה ואז לאחר שהסתיימה העסקתו מגיש תביעה או אז נטיית בית הדין תהיה לכבד את התנאי של ס' גדרון ולא לתת לו הגנה ותנאים השמורים למועסקים שיש בינם לבין העסק יחסי עובד מעביד. 

 

 

 

הכותב- דניאל שמר, עו"ד