הודעה מוקדמת -
מהי מטרת חוק הודעה מוקדמת?
החוק דואג לתקופת הסתגלות, כמעסיק אם התפטר המועסק שלך, הוא צריך לתת לך זמן לאתר לו מחליף כדי שלא תפגע.
אם המעסיק מפטר את העובד. המעסיק צריך לתת לעובד זמן לעקל ולחפש עבודה בעוד הוא ממשיך לקבל משכורת.
פעמים רבות מעסיקים מעדיפים לוותר לעובד על זמן העבודה עצמו, מחשש שהוא יעשה נזק לעסק או יקח חומרים ומידע רגיש על העסק או יחפש מידע וחולשה או פשוט לא יעבוד במוטיווציה מספקת.
אתה כמעסיק יכול-
1. לדרוש ממועסקיך לעבוד עוד חודש (ולשלם להם על החודש).
2. אתה (כמעסיק) יכול לדרוש שהמועסק לא יגיע לעבודה (ולשלם לו על החודש).
3. אתה יכול להשאיר את השיקול למועסק אם לבוא או לא (ועדיין עליך לשלם על החודש).
יש להפריד בין הזכות לתשלום לבין הזכות לעבודה. כמעסיק אתה יכול לבחור אם
לדרוש מהעובד שהתפטר להגיע לעבודה או לחילופין לתת לו חלף עבודה=לשלם לו
ולהורות לו לא להגיע.
זאת גם אם פיטרת אותו וגם אם התפטר בעצמו.
הכסף שהוא משלם הוא קוגנטי = לא קשור להסכמת העובד.
אסור לכם כמעסיקים לכפות על העובד לנצל, את ימי החופשה שנצברו לזכותו.
עם זאת, מותר לכם לקזז מתקופת ההודעה המוקדמת, חלק מימי החופשה שנצברו לזכות העובד אם הם עולים על 14 ימים את אותם ימים מעל 14 ימים.
במקרה זה עליכם החובה להוכיח שהוצאתם את העובדים לחופשה כדין, כלומר: שלא קיזזתם חלק מימי החופשה מתקופת ההודעה המקודמת, מסיבות ענייניות ובתום לב.
בכל מקרה עובד רשאי לנצל חופשה שנתית שנצברה לזכותו, במהלך ימי ההודעה המוקדמת, בתנאי שלפחות 14 ימים מתקופת ההודעה המוקדמת אינם חופפים לחופשה.
מועסק שמתפטר -
מועסק שמתפטר צריך לתת למעביד זמן עבודה זהה, זאת בכדי שהעבודה לא תפגע. המתפטר לא יכול לוותר לעצמו על העבודה - זאת פריווילגיה של המעסיק בלבד.
למעסיק אין ברירה מבחינת התשלום, ויש ברירה מבחינת העבודה.
לעובד אין ברירה מבחינת העבודה, הוא מקבל תשלום וחייב לעבוד אלא בהוראה אחרת מידי המעסיק.
אם העובד התפטר ולא נתן את הזמן הנדרש (ראו פירוט לזמן בהמשך), מותר למעסיק להוריד מהתשלום את הימים שלא הסכים לעבוד או שהתחמק מהם העובד.
אם התעללת בעובד והוא עזב, לא סביר לבקש ממנו לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת וההתנהגות שלך כמעסיק פטרה אותו מלהגיע לעבודה ואתה לא פטור מתשלום עבורה.
תקופות וזמנים-
ככל שהמועסק עבד יותר זמן כך ההודעה המוקדמת מתארכת. אנחנו מבחינים בין עובד במשכורת חודש (רוב העובדים) לבין עובד בשכר שעתי או יומי.
מועסק במשכורת חודשית -
עובד במשכורת חודשית שעבד פחות מ 6 חודשים מלאים יקבל יום 1 על כל חודש=6 ימים.
מחודש 7 עד 12 חודשים יש להוסיף עוד 2.5 ימים מעל 6 הימים הראשונים על כל חודש נוסף= 16 ימים לאחר שנה.
אם עבד מעל 12 חודשים ופוטר או התפטר יקבל כחודש שכר מלא כהודעה מוקדמת.
לעומתו עובד בשכר שעתי/יומי-
זכאי ליום חופש 1 על כל חודש עבודה שלם.
לאחר שנת עבודה מלאה זכאי ל- 14 יום כהודעה מוקדמת. בין שנה לשנתיים על כל חודש מגיע לו עוד חצי יום נוסף על כל חודש.
בין שנתיים לשלוש שנים מגיע לו 21 יום + חצי יום חופש לכל חודש עבודה נוספים.
מעל שלוש שנות עבודה הוא זכאי לקבל ממך כ- חודש ימים מלא.
למה עוד זכאי העובד -
עובד שהתפטר מהעבודה, או פוטר. זכאי למכתב ממך המעסיק/ה שמציין את תאריך תחילת העבודה ותאריך סיום העבודה (סיום תקופת יחסי עובד מעביד). אתה חייב לתת לו את המכתב הזה עד 14 יום מרגע ההודעה ולא יום אחרי.
אם לעומת זאת הוא מבקש מכתב כזה לפני שחלפו 7 ימים אתה חייב לפי חוק לצייד אותו במכתב זה עד 7 ימים מרגע הבקשה שלו (אם הוא ביקש לאחר 7 ימים זה לא משנה כי אמרנו שאתה חייב לתת לו מכתב כזה עד 14 יום בכל מקרה גם אם לא ביקש. אני מציע פשוט מרגע שפוטר עובד או התפטר לתת לו מייד מכתב שמציין את תקופת עבודתו.
מכתב כזה הוא מאוד חשוב כי כדי לקבל אבטלה לאחר שלושה חודשים מהפיטורים המועסק זקוק לו להוכחת זמן העבודה. מעביד שלא נותן חוסף את עצמו להלשנה על כך למשרד התמ"ת וזאת עבירה פלילית נושאת קנסות. זה לא עוזר לעובד שנאלץ להגיש תביעה לבית הדין כדי לקבל פס"ד הצהרתי שהעובד פוטר.
ימי הודעה מוקדמת לא חופפים ימים אחרים שמגיעים לעובד כגון ימי מחלה או פדיון חופשה שנתית.
אבל עובד שביקש לצאת לחופשה שנתית במהלך ההודעה המוקדמת - המעביד יכול לחפוף כ 14 ימים מתוכם.
מתי עובד מאבד את זכות לקבל תשלום הודעה מוקדמת?
כאשר העובד עבר עבירת משמעת חמורה. אתם כמעסיק יכולים לפטרו עקב עבירת משמעת: כגון גנבה או אז אפשר לשלול ממנו הודעה מוקדמת.
ממה להזהר - אסור לפטר קרוב לתאריך אשר ממנו מתחילים להגיע זכויות. הדבר עלול להתפס כפיטורים שכל מטרתם להמנע מהענקת הזכות.
אסור לעשות חוזה לשנה בכוונה ואז לעשות חוזה חדש כדי להתחמק מרציפות הזכויות, דבר זה נחשב לפיטורים המזכים בפיצויי פיטורין והודעה מוקדמת.
אם הארכתם את ההודעה המוקדמת, הארכתם את יחסי העובד מעביד לכל דבר ועניין.
הכותב- דניאל שמר, עו"ד